כתבות כללי

מחסנים הם החוליה המרכזית בניהול שרשרת האספקה והלוגיסטיקה של חברות וארגונים. כמתקן המיועד להפיק תועלו לארגון, תכנון נכון של המחסן – על כל מערכותיו - חייב להתמקד ביצירת מערך פונקציונאלי יעיל, תוך שמירה על כל כללי הבטיחות הנדרשים ויצירת סביבת עבודה נוחה לעובדים תכנון מיטבי ישיג הגדלה מתמדת של הפרודוקטיביות, הגדלת הפיקוח על התנועות והמלאים, הפחתת עלויות תפעול ושיפור השירות ללקוחות. בארגונים רבים מהווה המחסן נדבך חשוב מהמיצוב (Positioning) שהארגון בונה לעצמו כלפי עובדיו ולקוחותיו, ומהווה חלק מהאמירה של הארגון לגבי רמת השרות הניתנת. כחלק משרשרת האספקה, המחסן שייך לקבוצת ה-INTRA LOGISTIC שבה מתבצעות כל הפעולות הלוגיסטיות תחת קורת הגג  (Logistics Under Roof).
מאפיינים רבים משפיעים על תכנון מיטבי של מחסנים, ורק תכנון אינטגרטיבי המביא בחשבון את כל האספקטים הרלבנטיים לארגון יביא לתועלות המתאימות. הפעולות הלוגיסטיות הינן פעולות המתבצעות בתדירות ובאינטנסיביות גבוהה. חיסכון קטן בתהליך שרשרת האספקה מביא לתוצאות הניכרות ברווחיות הארגון. ההשקעה במערכות לוגיסטיות הינה כדאית מאד לארגונים.
חשיבות האינטגרציה בתכנון המחסן
נבחן מספר השפעות צולבות הקשורות לקבלת החלטות נכונות בתכנון המחסן:
°כאשר מידות המבנה אינן סופיות – רצוי לתכנן קודם כל את מערכות האחסון ואח"כ "לעטוף" אותם במבנה מתאים. הדבר ימנע בזבוז אפשרי של שטח/נפח המחסן.
°סוג הרצפה יקבע בין השאר בהתחשב בסוגי מערכות האחסון ועומס מרבי למסגרות/רגליות.
°גימור מערכות האחסון (צבוע / מגולוון) יושפע בין השאר מתנאי האקלים וטמפרטורת העבודה במחסנים.
°בחירת כלי הניטול תתבצע בהתאמה לסוגי יחידות הניטול וכמותם, גובה ומאפייני מערכות האחסון ועפ"י התפוקות הנדרשות.
°בחירת מערכות האחסון תבצע בהתאם לסוגי יחידות הניטול, התפלגות הכמויות, התפוקות הנדרשות ורמת השרות המובטחת.
°כל המערכות יבחרו לאחר ביצוע ניתוח כלכלי של עלות תועלת ובחינת התפוקות המתקבלות לעומת הדרוש.
°דרישות של FIFO או גישה ישירה או LIFO ישפיעו על סוגי המערכות שיבחרו.
°מיקום נכון של משרדים, חדרי נוחות, כניסות, דלתות ושערים וכד' ישפיעו על רמת אבטחת ואמינות המלאי במחסן.
°בתכנון גובה הדלתות יש להביא בחשבון את הגובה המרבי של כלי הניטול שיש להכניס/להוציא מהמחסן.
°גלגלי המלגזה צריכים להתאים לסוג הרצפה.
°בשימוש במערכות אחסון דרייב אין יש לבדוק ולאשר שהמלגזה מתאימה למידות רחוב הדרייב אין. כיוון שכניסת המלגזה למשטח משתנה בהתאם לסוג מערכת האחסון למשטחים, משתנה גם מרכז הכובד של המשטח ובהתאם גם גובה ההרמה של המלגזה עבור משטח בעומס נתון.
°לחץ המים באזור בו מוקם המחסן משפיע באופן ניכר על עלויות מערכות כיבוי האש.
°ברוב המקרים מתוכננות מערכות אחסון בשיטה בה המלקט ניגש למוצר (Man To Product), בחינה נכונה של שיטת התפעול ומעבר לשיטת ניטול בה המוצר מגיע למלקט (Product To Man) מגבירה את התפוקות ועשויה גם להוריד את עלויות התפעול הכוללות.
°נצילות – למערכות אחסון שונות יש נצילות שונה של נפח המחסן. בד"כ הנצילות הינה בין 30 ל 90 אחוז. במקרים מסוימים כגון חדרי הקפאה וקרור (בהם מושקעת אנרגיה רבה לאורך זמן) חשוב מאד למקסם את כמויות הסחורה ביחס לנפח נתון של המחסן. עיקר העלויות כאמור הנן בתחום האנרגיה– וכאן רצוי לחסוך ככל הניתן!
°שימוש במלגזות דיזל, חשמל או גז – יתבצע לפי סוג ואופי המחסן.
לסיכום- ברור לכל שטיב המחסן תלוי בטיב התכנון ובראיה האינטגרטיבית של כל המכלול .דרוש ניסיון רב ע"מ לקחת בחשבון את כל הפרמטרים הספציפיים לכל מקרה ומקרה. יש לבצע ניתוח של חלופות ובדיקות כדאיות של הפיתרונות המוצעים. פרויקט הקמת מחסן הינו ללא ספק השקעה מהותית בכל ארגון ולכן רצוי להתייעץ עם מומחים.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

השימוש במונח ASN - Advance Ship Notice, הינו בעל משמעות רבה בניהול שרשרת האספקה הגלובלית ומיושם כ"best practices" בתהליכים לוגיסטיים בשרשראות האספקה המקומיות. ה-ASN היה בפוץ בעבר בעיקר בלוגיסטיקה המושתתת על תהליכים עסקיים של B2B, אולם בימים אלו השימוש מתרחב גם לקשר שבין ספק לצרכן בייחוד באספקת מוצרים הנקנים באמצעות האינטרנט (on-line shopping) כאשר הצרכן מקבל הודעה באימייל מהמוכר על סטטוס המכירה, ועוד הודעה נפרדת מחברת ההפצה (כגון UPS, DHL או FedEx) לגבי הנתונים של המשלוח ומועד האספקה הצפוי.
ה-ASN במהותו הינו מידע מראש על משלוח הצפוי להגיע, הכולל נתונים מזהים על הספק, הזמנת הרכש, אמצעי השילוח וההובלה, סוג כמות ואיכות האריזה ופרוט המוצרים שנשלחו. ה-ASN מועבר בצורה אלקטרונית (EDI 856), במייל, בפקס או באמצעות דוקומנטים המועברים מראש בשיטות אחרות. ה-ASN מאפשר לשולח ולמקבל של הסחורה לעבוד בשפה מוסכמת ומשותפת. שימוש בסימון וזיהוי מסוג מדבקת ברקוד או RFID המוצמדים למשטח או למארז/לחבילה הופכים כיום לבעלי משמעות רבה בתהליכים הלוגיסטיים בשרשרת האספקה ומשפיעים בעיקר על עלויות. דיוק, אמינות המלאי וגמישות רבה בתהליכים הלוגיסטיים. קבלת ה-ASN לפני קבלת הסחורה וקליטת הנתונים במערכות המידע של המקבל ב ERP ו/או ב WMS מאפשרים למקבל:
1. לתזמן את הגעת המשלוח למחסן בהתאם לעומסי העבודה באזורי הקבלה ובהתאם לדחיפות הנחוצה להשלמת הזמנות מכירה ללקוחות.
2. לבדוק בצורה אוטומטית ומהירה ע"י סקנרים את המשלוח המתקבל ולזהות באופן מוחלט את הסחורה שהגיעה זה עתה, כולל טיפול מראש בפריטים שאינם פתוחים במערכות המידע.
3. להבחין מיידית בהפרשים בין הכמות שהתקבלה לבין הכמות שנרשמה במסמכי המשלוח. – מחקרים מראים שאחוז גבוה מהפרשים המתגלים בספירות השנתיות, נובעים מהפרשים שלא אותרו כיאות בזמן הקבלה. בחברות שאינן מבצעות תהליכי קבלה באמצעות WMS, מהווים מסמכי המשלוח אסמכתא לקליטת תנועות מלאי הקבלה ומכאן שהעדכון הינו שגוי.
4. להוציא הודעה מיידית על ההפרש שהתגלה ושליחת הודעה באימייל או בכל דרך אלקטרונית אחרת, המאפשרת לגורמי הניהול בשרשרת האספקה ו/או לבעלי הסחורה להחליט מה לעשות עם אי ההתאמה בכמויות והכל ב"זמן אמת".
5. לתכנן מראש תהליכי "Cross Docking" של הסחורה המיועדת להגעתה והשוואתה לעומת הזמנות המכירה המחכות לליקוט והפצה. תכנון מראש שכזה מאפשר למנוע צווארי בקבוק ועבודה כפולה, ומזהה מיידית את הסחורה הקיימת שלגביה אין צורך להפעיל תהליכי "Put-Away".
6. תכנון מראש של תהליכי "Put-Away" הכוללים פיזור ואחסון הסחורה במקומות המיטביים במחסני החברה, תוך שימוש מושכל במשאבי כ"א ואמצעים מתאימים לניטול הסחורה.
7. פינוי מהיר של הרמפות ואזורי הקבלה שבהם בד"כ נערמת סחורה רבה שמתקבלת או יוצאת. הפינוי המהיר מהווה לעיתים נתיב קריטי בתפעול מחסנים.
8. להפחית דרמטית את עלויות הקבלה - במחקרים שונים גילו הפחתה של כ 40 אחוז מעלויות הקבלה והקליטה של הסחורה בעיקר בעלויות זמן של כ"א ואמצעים העוסקים בקבלת הסחורות.
כיום השימוש ב-ASN הינו קריטי במחסני חברות ה-3PL שכן הן סובלות מהפרשים הנוצרים בספירות המלאי, מעומס עבודה ניכר, מרמפות צפופות ועמוסות ונדרשים כל הזמן לבצע תהליכי שיפור והתייעלות לוגיסטית. 
מהי רמת הפרוט הנדרשת ממסמכי ה-ASN?
בעבר הסתפקו במידע כללי על יציאת המשלוח הקשור עם הזמנה מסוימת. במשך השנים נוספו גם הכמויות שהועמסו/נשלחו לגבי כל סוג של פריט. ASN מודרני מפרט את סוגי כמויות המשטחים, כמויות אריזות הביניים וכמות היחידות ע"פ שיטות האריזה השונות הכלולות במשלוח הספציפי. ה-ASN המפורט תורם רבות ליכולת ניהול ולעשיית חשבון נכונה של פעילות מסוג זה. להלן ה-Best Practices בנושא ניהול מערכות המידע ופעילות הלוגיסטית באמצעות ASN:
°צור הוראות כתובות ומוסכמות לכל המשתתפים בתהליכי המשלוח והקבלה בנושא אפיון והנתונים הנדרשים לקבל.
°כל הסחורה תעבור רק דרך איזור הקבלה ללא קיצורי דרך.
°לא לאפשר התחברות של כלי רכב המביאים סחורה למחסן לפני שנבדק שהמשלוח כולל ASN או שהוא נוצר במחסן הקבלה, בעת הגעת הסחורה ולפני פריקתה.
°הקצה כ"א מיומן ונפרד לטיפול בכל נושאי הקבלה והקפד שלא יהייה להם קשר עם ליקוט והוצאת הסחורה.
°רק מורשים יוכלו להיות נוכחים באזור הקבלה שבה נמצאת סחורה שטרם נרשמה במערכות המידע.
°הסמך ספקים בנושא משלוח ותיעוד נכון.
°קבע פורמטים מוסכמים לסוגי ברקוד RFID. רצוי להשתמש ב UCC-128 barcodes.
°הפעל מערכות העברת מידע אלקטרוני EDI לגבי  Advance Ship Notice - EDI 856, Shipment Status Message- EDI 214.
°הפק מדבקות קבלה המזהות את נתוני המשלוח והצמד אותם לסחורה.
°קבע נוהלי פעולה ודיווח במקרים של אי התאמה בין הדוקומנטים במשלוח / ASN לבין הכמות שהתקבלה בפועל.
כיום, ישנן מערכות מידע WMS מתקדמות המאפשרות לספקים המורשים להתחבר לשרת ה-WMS של המקבל ולעדכן את נתוני המשלוח הצפוי, בתוך הממשק של ה-WMS. למערכות מסוג אלו שהן בד"כ Multi-Lingual ישנן יתרונות רבים בניהם: הספק עובד ישירות על מערכת המידע של המקבל ללא צורך בממשקים או בהעברת הודעות אלקטרונית, הספק יכול להפיק מדבקות ומסמכי שילוח מתוך ה WMS ולהצמידם לסחורה הנשלחת. המקבל, סורק את מדבקות הברקוד של המוצרים בתוך סביבת העבודה של החברה שלו. לסיכום – אנו מבחינים כיום בתמורות רבות בתחומי המידע הלוגיסטי הנדרש בנושא שליחה וקבלה של סחורות והכל על מנת להבטיח קבלת המוצר הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון, במחיר הנכון ובאיכות הנדרשת.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חבר הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

אז איך משיגים תוצאות טובות באמת התקנה והטמעה של תוכנת WMS:
1. נהל את הרכישה וההטמעה של התוכנה כפרויקט! 
מנה מנהל פרויקט מטעם החברה שיוביל את המהלך ויהיה בעל הסמכות ואחריות לפרויקט. מומלץ להעסיק יועץ לוגיסטי בעל ניסיון מוכח בניתוח, אפיון והטמעת תוכנה לוגיסטית. בחן היטב את התוכנה שאתה קונה, והאם היא מתאימה באמת לניהול המשימות והיעדים שנדרשים. בחן את יכולתו וניסיונו של ספק התוכנה עם פרויקטים דומים לשלך.  בחן מי יבצע בפועל את ההטמעה מטעם ספק התוכנה, כמה אנשים, מה ניסיונם ומה זמינותם. בחן את עלות הפרויקט כולל כל הנושאים הנוספים הנדרשים בתחומי התוכנה, החומרה והמשאבים. הקם 3 וועדות לפרויקט: א. וועדת היגוי לפרויקט שתעסוק ביעדים, תקציבים ו-לו"ז. ב. וועדת יישום לוגיסטית – שתנתח את התהליכים הלוגיסטיים והדרכים האופטימליות להשגתם. ג. וועדת IT– שתעסוק בכל נושאי התוכנה, החומרה והממשקים. 
2. קבע יעדים!
קבע מראש את יעדי הפרויקט. נסח יעדים בצורה התנהגותית, מדידה ותוך כדי ידיעת התוצאות הרצויות. קבע מי ישתמש בתוכנה ברמות השונות בארגון ומהן התוצאות הצפויות מכל משתמש. קבע מראש את יעדי ההצלחה של הפרויקט ומשך הזמן הנדרש להשגתם. קבע את רמת אמינות המלאי הנדרשת. קבע את יעדי התפוקות הלוגיסטיות הנדרשות בכל אחד מהשלבים הלוגיסטיים. 
3. בצע אופטימיזציה של המחסן!
יש לבצע אופטימיזציה של מערך המחסן לפני הכניסה לפרויקט, כלומר, יש לתכנן ולבצע נכון את הנדרש בתחום מערכות האחסון, הליקוט והשינוע במחסן. יש לבצע מראש טיוב הנתונים והכנת "מאסטר דאטה" של מוצרים, לקוחות וספקים הכולל את כל המאפיינים הנדרשים לביצוע נכון ומדויק של הפעילות הלוגיסטית.
4. נתח טכנולוגיות לוגיסטיות!
בחן והתקן טכנולוגיות לוגיסטיות התומכות בהשגת היעדים כגון: ברקודים ו-מסופונים RFo, ליקוט מונחה אור  Pick 2 Light, ליקוט קולי Pick by Voice, זיהוי בשיטת RFID, עגלות ליקוט ייעודיות, בקרת משקל ועוד.
5. הפעל שיטות ליקוט מתקדמות!
כיוון ששיטות הליקוט קובעות את התפוקות המתקבלות מהמחסן, יש להפעיל שיטות ליקוט המעצימות את כמות שורות הליקוט כגון:
o   Pick by Zone
o   Multi Orders Picking
o   Pick & Pack
o   Pick 2 Clean
 6. תכנן מדדי ביצוע לבדיקת טיב ומגמות הביצועים!
הכן מסכי שליטה, מכוונים למנהלים המדווחים על המצב והמגמות בזמן אמת. תכנן מערכת המדווחת על אירועים לוגיסטיים המתבצעים או לא מתבצעים ועל כאלו המהווים חריגה מהתכנון\הביצוע הרצוי.
7. בצע ניתוחי ABC! 
בחר תוכנה בעלת יכולות ניתוח מלאי בשיטת ה-ABC, על התוכנה להמליץ ולאחר מכן ליצור גלי הזזה אוטומטיים של מיקומי פריטים באחסון ובליקוט המתאימים לשינויים בהזמנות המכר והדרישות מהמחסן. יכולת ביצוע ניתוחי ABC הינה קריטית להשגת יעדי תפוקות ליקוט.
8. בצע ריענון מלאי!
ניהול מיטבי של WMS חייב להבטיח שלא יבוצע גל ליקוט (שליחת מלקט למיקום ליקוט) אם אין מלאי מתאים במיקום הליקוט לצורך ביצוע המשימה. לכל פריט יהיה כאמור מיקום ליקוט שלגביו יוגדרו רמת מלאי מרבית וטריגר לריענון המלאי .הגדרות ריענון: א. ריענון קר – ריענון מתוכנן ויזום ע"י התוכנה או מנהל המחסן בשעות שאין בהם ליקוטים. ב. ריענון חם – ריענון המתבצע במהלך הליקוט המחייב הפסקת עבודת הליקוט במחסן. ניתוח כמות המלאי ומספר מיקומי הליקוט שיוקצו לכל פריט הם בעלי חשיבות עליונה לתפעול יעיל ושוטף של המחסן.
9. System Directed!
מטרת רכישת התוכנה הלוגיסטית הינה לעבוד עפ"י אלגוריתמים מתוכננים של פעילויות במחסן שנבחנו ונוסו בקפידה רבה, המאפשרים לעובדי המחסן לעבוד עפ"י הנחיות המערכת ע"מ להשיג את היעדים הנדרשים. עבודה עם תוכנה המאפשרת System Directed הינה פרמטר חשוב להשגת יעדים ותפוקות נדרשים במחסן. קיימת דרישה שתוכנת ה-WMS תעביר משימות ביצוע ממפעיל למפעיל באופן אוטומטי ורציף ע"מ לבצע באופן יעיל את הפעולות הלוגיסטיות במחסן. נדרש מתוכנת ה WMS לנהל משאבים במחסן כולל : מלגזות ויכולות הביצוע שלהם, עובדים עפ"י קבוצות ומאפייני ביצוע, אזורים ואיתורים עפ"י מאפייני האזור והאיתור ומוצרים עפ"י מאפיינים רבים.
10. הפוך את הלוגיסטיקה ממרכז הוצאות למרכז רווח!
תמחר את כל הפעילויות הלוגיסטיות המתבצעות במחסן. נהל תקציב לוגיסטי ודיווח על חריגים. בלוגיסטיקה – להשקעות יש החזר השקעה (ROI) מהיר מאד. מדובר בצעד כלכלי להשקיע בפתרונות ואמצעים לוגיסטיים מתאימים. 
לסיכום: תוכנת WMS הינה כלי ניהולי וביצועי להשגת היעדים במחסנים ומרכזים לוגיסטיים. WMS עשויה לשפר באופן ניכר את רווחיות שרשרת האספקה או לחילופין, לגרום להוצאות ואי השגת היעדים – כאשר התוכנה לא נבחנה, הוטמעה והופעלה לאור העקרונות המפורטים במאמר זה המתבססים על ניסיון אישי רב ו Best In Class, כפי שפורסמו במאמרים שונים של הכותבים המובילים בתחום הלוגיסטי.  להצלחת פרויקט WMS נדרשים ידע וניסיון לוגיסטי רב, לצד ידע וניסיון מתאים בתחום התוכנה, ואופן יישומה המיטבי.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

אחת השיטות הנפוצות להעצמת כמות הליקוטים לשעה לכל עובד במחסן הינה שיטת הליקוט בה המלקט מקבל משימה ללקט מספר רב של הזמנות במקביל. בד"כ שיטה זו מתאימה לתפעול באמצעות תוכנת WMS מתאימה לצד שימוש בכלים ספציפיים (עגלות ליקוט עם תאים) ומערכת זיהוי באמצעות מסופון וברקוד או בשיטת ה Pick2Light או Put2Light. תכנון גלי הליקוט בשיטת Multi Orders הינו חשוב במיוחד וצריך להתבסס על המאפיינים הבאים : 1) על הפריטים לליקוט להיות מאוחסנים באזור אחד במחסן. 2) על הליקוט להתבצע מעמדות Picking Position הממוקמות במפלסים הנמוכים לאורך נתיב ההליכה. 3) על המוצרים המלוקטים להיות פריטים הניתנים לאחסון בתאי העגלה . 4) על גודל תאי העגלה להתאים לכמות, לצורה ולמשקל של הפריטים המלוקטים. 5) כל מיקומי הליקוט צריכים להיות מרועננים לפני שחרור גל הליקוט.
שיטת התפעול-  המלקט נע עם עגלה מתאימה אל הפריט הראשון לליקוט. החיווי לגבי מיקום הפריט, יכול להתבצע באמצעות הכוון תאורה (Pick by Light) או באמצעות הודעה על מסך נייד המותקן על העגלה או כהודעת ליקוט רגילה הכוללת מיקום ע"ג המסופון של המלקט. המלקט מקבל הוראה ללקט את הפריטים ב 2 שיטות אפשריות: א. המלקט מקבל הנחיה ללקט שורת ליקוט לפריט אחד בכמות נתונה עבור אחת ההזמנות ולהניח את הפריטים בכמות המתאימה בתא שלגביו התבצעה הקצאה מראש להזמנה. לאחר מכן ממשיך המלקט ללקט את אותו פריט באותה השיטה, עבור שורת הזמנות נוספת. כשמסתיים הליקוט לכל שורות ההזמנה לאותו פריט, מתקבלת ההנחייה לעבור לפריט הבא. ב. כנ"ל אבל המלקט מונחה ללקט מראש את כל הכמות הנדרשת לכל שורות ההזמנה מאותו פריט ולאחר מכן לפזר את הפריטים בכמות המתאימה לכל תא\איתור בעגלה. כמובן שלאופי הפריטים, לגודלם ולכמות היחידות מכל פריט לליקוט ישנה השפעה על אפיון הליקוט ובחירת השיטה המתאימה בכל מקרה ומקרה.
עגלות הליקוט- ניתן לייצר או לרכוש את העגלות כשהן עשויות מחומרים שונים: עץ, מתכת, רשת ברזל, פלסטיק קשיח ועוד. ניתן לתכנן עגלות עם תאים משני צידי העגלה, אך רצוי שיהיה תא עם שני פתחים המאפשר ללקט במקביל משני צידי המעבר של המידוף. כאשר מותקנים בעגלה אביזרי ליקוט כגון: מסך, מערכת Put2Light וכן מכשירי RF לסריקה, יש לצייד את העגלה במצבר מתאים אשר יאפשר זמן ליקוט לפחות של משמרת אחת שלמה. לעיתים, נדרש להחזיק במחסן מספר גדול יותר של עגלות ליקוט מאשר מספר המלקטים. במקרים אלו נהוג לייצר מסגרת "אם" לעגלה הכוללת את כל האביזרים הנדרשים (מסך, מנורות, סורק), כאשר העגלה הפנימית היא פשוטה יותר וניתן להחליפה במהירות.
פרודוקטיביות- בד"כ, נהוג למדוד את כמות השורות שמלקט בודד מבצע בשעת ליקוט נטו. הנתונים הממוצעים כיום הם כדלהלן: 
א. ליקוט ללא WMS כאשר המחסן אינו מאורגן כהלכה ואין סדר הליכה – כ 15 עד 20 שורות ליקוט בשעה.
ב. ליקוט ללא WMS כאשר רשימות הליקוט ממוינות היטב בהתאם לסדר ההליכה במחסן – כ 30 עד 40 שורות ליקוט בשעה .
ג. ליקוט עם WMS בשיטת Pick by Order בה המלקט מלקט הזמנה אחת כל פעם, וכאשר המחסן מסודר היטב עם Picking Position - כ 70 עד 80 שורות ליקוט בשעה.
ד. ליקוט בשיטת  Multi Orders מעצימה בצורה ניכרת את תפוקות הליקוט ובהתחשב בסוג הפריטים וכמותם , במבנה העגלה ובמסלולי ההליכה והליקוט קצב הליקוט ינוע בין 120 ל 200 שורות ליקוט בשעה.
לסיכום – שיטת ה Multi Orders  מתאימה במקרים של ליקוט ידני של פריטים בסדר גודל קטן ובינוני. שימוש בשיטה זו – מעצים את התפוקות והפרודוקטיביות של הליקוט במחסן.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת התכנון והייעוץ הלוגיסטית A.G.S.

בחירת מערכת אחסון (Storage System) מיטבית היא אחת מן ההחלטות החשובות בבנייתו של כל מרכז לוגיסטי. החלטה זו משפיעה על האפקטיביות הביצועית של המרלו"ג, על יעילותו התפעולית, על ההון המושקע, ועל עלויות הניטול (Handling Cost). מגוון המערכות הקיים בתחום מאפשר למתכנן לבחור את הפתרון המיטבי התואם את צרכי הארגון בכל ההיבטים: אופי הסחורה, קצב הצריכה ושונותה, רמת המלאי הנדרשת, תהליכי העבודה במחסן, ורמת השירות הנדרשת. כל זאת, בעלות כוללת נמוכה ככל האפשר. התכנון כולל את בחירת מיקומו הגיאוגרפי של המרלו"ג, תכנון המבנה, מערך המחסן (Warehouse Layout), תכנון אמצעי הניטול והשינוע ואמצעי העזר, ועוד.
השיקולים העיקריים בבחירת מערכת האחסון הם: קצב ניטול הסחורה (Handling Capacity); נצילות השימוש בחלל האחסון (Space Utilization); ועלות הבעלות הכוללת לבעלים. מקובל לסווג את מערכות האחסון על-פי קטגוריות שונות, כגון: עומס המטען (כבד, בינוני וקל), יחידת הניטול (כגון משטח או מארז), סוג הניטול (ממוכן אוטומטי לעומת ידני קונבנציונאלי), אופי המערכת (סטטית או דינמית), צפיפות האחסון (נמוכה או גבוהה), שיטת הניטול (האדם אל הסחורה או הסחורה אל האדם  "Goods 2 Man") וכו'.
פתרונות האחסון המיועדים לעומס כבד:
א. אחסון במערום (Free Stacking Bulk Storage): אחסון ללא מידוף (Storage without racking). הפתרון מתאים, בעיקר, למשטחים אחידים וזהים בגודלם. פתרון זה מוגבל בגובה האחסון והוא מקשה על ניטול הסחורה. יתרונות הפתרון: אין צורך בהשקעת הון וניצול מרבי של שטח האחסון.
ב. מערכת מסוג "Conventional Pallet Racking": מערכת קונבנציונלית לאחסון משטחים (המערכת השכיחה ביותר באחסון משטחים). ניצול שטח האחסון הוא בטווח: 45%-30%. יתרונות המערכת: גישה ישירה (Direct Access) לכל משטח לצורך ניטולו בנוחות ובמהירות מרביים; יכולת לאחסן מגוון מוצרים; ואפשרות להוסיף סיפונים במפלס התחתון לצורך ניטול ידני של מארזים.
ג. מערכת מסוג "Double-Deep" או "Double-Racking": מערכת לאחסון משטחים בעומק כפול. ניטול המשטחים מתבצע באמצעות מלגזה עם מזלגות טלסקופיים. במערכת זו יש גישה ישירה למשטחים, הממוקמים בחזית המערכת. יתרון המערכת: ניצול טוב של שטח האחסון (כ-25% יותר ממערכת אחסון קונבנציונלית).
ד. מערכת מסוג "Narrow-Aisle Storage": מערכת לאחסון משטחים עם מעברי גישה צרים. מערכת זו מחייבת שימוש במלגזת היגש. יתרונות המערכת: גישה ישירה לכל משטח וניצול טוב של שטח האחסון.
ה. מערכת מסוג "Mobile Racking": מערכת נעה לאחסון משטחים, הכוללת מעבר גישה יחיד, שמיקומו משתנה על-פי הצורך. המערכת מבטלת את הצורך במעברי גישה קבועים. הזזת שורות האחסון מתבצעת באמצעות מנועי חשמל. יתרונה של המערכת הוא בניצול רב של שטח האחסון. המערכת מתאימה, בעיקר, למחסנים בתנאי קירור או הקפאה.
ו. מערכות מסוג "Drive-In" ו-"Drive-Through": מערכות אלו מיועדות לאחסן כמות רבה של משטחים מכל סוג פריט (SKU). מערכת "Drive-In" היא בעלת פתח כניסה ויציאה יחיד, וסדר הניטול הוא אחרון נכנס-ראשון יוצא (LIFO); מערכת "Drive-Through" היא בעלת שני פתחים (כניסה ויציאה), וסדר הניטול הוא ראשון נכנס-ראשון יוצא (FIFO). היתרון של מערכות אלה הוא בניצול מרבי של שטח האחסון (כ-85%).
ז. מערכת מסוג "Flow-Rack": מערכת אחסון דינמית (Live Storage) לאחסון משטחים שכשקיים חשיבות לסדר ניטולם. למערכת יש שני פתחים ומסוע גלילים המחבר ביניהם. פתח הכניסה גבוה ביחס לפתח היציאה. כאשר מניחים משטח בפתח הכניסה, הוא גולש באמצעות כוח-הכבידה לעבר פתח היציאה. יתרונות המערכת: גישה חופשית לכל מפלס, סדר ניטול מסוג FIFO, וניצול רב של שטח האחסון (85%-80%).
ח. מערכת מסוג "Push-Back": מערכת אחסון דינמית, המיועדת לאחסון משטחים עם מיגוון סוגים (SKU). המערכת אידיאלית לאחסון פריטים בעלי מחזור תנועה בינוני (Medium Turnover) עם כמות של שני משטחים לפחות מכל סוג פריט. המערכת הינה בעלת פתח כניסה ויציאה יחיד. סדר הניטול הוא מסוג LIFO. יתרונות המערכת: גישה חופשית לכל מפלס, וניצול רב של שטח האחסון (85%-80%).
ט. מערכות מסוג "Radio Shuttle": מערכת אחסון צפופה (High Density Storage), הכוללת מערכת שינוע SHUTTLE (נושא תת-משטחי), המופעל באמצעות גלי רדיו. המערכת יכולה להיות בעלת פתח כניסה ויציאה יחיד (סדר ניטול מסוג LIFO) או בעלת שני פתחים (סדר ניטול מסוג FIFO). יתרונות המערכת: תפעול אוטומטי, הסחורה מגיעה אל האדם (Goods-to-man), גישה חופשית ישירה לכל מפלס, אחסון יעיל לעומק רב (Efficient multi-depth storage), וניצול מרבי של שטח האחסון (כ-85%)
י. מערכת מסוג "Cantilever": מערכת זו מיועדת לאחסון פריטים ארוכים כגון: קורות, פרופילים, צינורות, לוחות, וכו'. יתרונותיה: מסוגלת לשאת משקל רב, והיא מתאימה לאחסון במבנה ובחצר.
פתרונות אחסון המיועדים לעומסים בינוני וקל:
א. מערכת מסוג "Shelving": מערכת מידוף לעומסים בינוני וקל. המערכת מיועדת לאחסון מארזים (מכלים, ארגזים, קרטונים, וכו') והיא מאפשרת ניטול ידני של פריטים מתוך מארזים (Broken case Picking). המערכת עשויה להיות בנויה ממפלס יחיד (Single-tier storage) או מכמה מפלסים (Multiple-tier storage). יתרונות המערכת: גישה ישירה למיגוון פריטים גדול וקצב ניטול גבוה.
ב. מערכת מסוג "Mobile Shelving System": מערכת מידוף נעה לאחסון פריטים. הזזת שורות המדפים מתבצעת ידנית או באמצעות מנועי חשמל. מערכת זו מתאימה לניטול פריטים בעלי מחזור תנועה נמוך (Low Turnover). יתרונות המערכת: מערכת סגורה המגנה על הפריטים מפני אבק ולכלוך, וביא בעלת ניצול רב של שטח האחסון.
ג. מערכת מסוג "Narrow-Aisle Storage in Shelf Compartments": אחסון במערכת מידוף במעבר צר. ניטול באמצעות מלקטת גובה. יתרונות המערכת: מאפשרת אחסון מגוון רב של פריטים (SKU), גישה ישירה לכל פריט, וניצול טוב של שטח האחסון.
ד. מערכת מסוג "Horizontal Carousel" ו-"Vertical Carousel":קרוסלות אופקיות או אנכיות, המתאימות לאחסון פריטים קטנים (Small goods). יתרונות המערכת: תפעול אוטומטי, הסחורה מגיעה אל האדם, קצב ניטול מהיר ביותר, רמת דיוק גבוהה (High accuracy), ואחסון גמיש (Flexible storage).
ה. מערכת מסוג "Mini Load": מערכת אוטומטית לאחסון פריטים קטנים (בקופסאות). ניטול באמצעות עגורן. יתרונות המערכת: תפעול אוטומטי, הסחורה מגיעה אל האדם, גישה ישירה לכל פריט, קצב ניטול מהיר ביותר, רמת דיוק גבוהה, אחסון גמיש, וניצול אופטימלי של חלל האחסון.
ו. מערכת מסוג "AutoStore": מערכת אוטומטית לאחסון פריטים קטנים. ניטול באמצעות רובוטים לאיסוף. יתרונות המערכת: תפעול אוטומטי, הסחורה מגיעה אל האדם, וניצול מרבי של חלל האחסון.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

הגדלת תפוקת מחסן היא בראש סדר העדיפויות של מנהלי מרכזים לוגיסטיים בכל מקום. נשאלת השאלה:  מהי השיטה היעילה ביותר להגדלת התפוקות במרלו"ג? עם כל כך הרבה משתנים כמו תנאי עבודה, כוח אדם, עומסי עבודה, עונתיות, תזמון, ספקי צד שלישי, מוצרים חדשים ועוד - איתור הנושאים האמיתיים בהם כדאי להתמקד לצורך התייעלות עשוי להיות קשה ומאתגר. יתרה מזו, ביצוע שינויים בתחומים רבים מדי בבת אחת עלול להיות צעד הגורם לבלבול, וכתוצאה מכך להשפעה הפוכה מן הרצוי- ירידה בפריון.  בעוד שהאסטרטגיה הטובה ביותר לשיפור הפרודוקטיביות במרלו"ג עשויה להשתנות מחברה לחברה, בוצע בנובמבר 2015 סקר בין מספר מנהלים לוגיסטיים בכירים מובילי דעה בתחומם, שהתבקשו לענות ולהמליץ על השאלה הבאה:
"מהי הדרך היעילה ביותר - להגדיל את תפוקת מחסן?"
להלן 10 ההמלצות של המומחים בתחום:
המלצה מספר 1 : הדרך היעילה ביותר הינה בבחירה והשקעה במנהל מרלו"ג מתאים! מנהל שיש לו יכולת משמעותית לנהל ביעילות את כל ההיבטים של המרלו"ג ושיהיה מסוגל לטפל בנושאים המרכזיים הבאים: א. הגדרה ותפעול מערכת תהליכים לוגיסטיים לניהול מחסן תוך גידול מתמיד בפריון ובקרת מלאי בזמן אמת. ב. הפחתת עלויות עבודה כוללות במרלו"ג תוך יישום פרקטיקות מוצלחות, נהלים וטכנולוגיות חדשות ע"מ לנצל משאבים באופן אופטימלי. ג.  עליו להיות בעל הבנה עמוקה של מטרות החברה, הסביבה העסקית, דרישות השוק והלקוחות תוך הבנת המשמעויות הנגזרות לגבי רמת השרות הנדרשת. ד. מנהל שיפעל לקיום מורל טוב של צוות העובדים וקידומם, תרך שמירה על ניהול תקין של המרלו"ג, על איכות, תקציב ובטיחות העובדים.
המלצה מספר 2 :  הכל מתחיל ומסתיים במדידה וניהול KPi´s.  הדבר החשוב ביותר שיש לזכור הוא ...  לא ניתן לשפר משהו שלא נמדד,
What is not measured – Can not be managed. אפשר למדוד הרבה דברים ולהשקיע אנרגיות רבות במדידה, מדידה נכונה היא זו המסייעת בשיפור מתמיד תוך כדי ידיעת תוצאות רלוונטיות. לכן יש להגדיר ולעקוב בצורה מושכלת אחר KPI´s המובילים להגדלת האופטימיזציה והיעילות: דע מהם הכלים למדידה של כל אחד מהפרמטרים הנמדדים, דע מהו מדד הבסיס בו התחלת, דע מהם היעדים בכל אחד מהפרמטרים הנמדדים. טיפ: אל תגזים במדדים. עדיפים 6-5 מדדים ברורים ונגישים שיניעו להצלחה טובה יותר מאשר כ 10-20 מדדים שיהיה קשה לעקוב אחריהם ולנהל את מדידתם.   פרסם לעובדים את תוצאות המעקב על פי המדדים!
המלצה מספר 3 : יש לחשוב לגובה ולא החוצה (מהקופסא...) ולהתאים את מערכות האחסון לאופי הסחורות. כלומר, יש לנצל באופן אופטימלי את גובה המרלו"ג וגובה המפלסים לצד צמצום גובה מיותר של מפלסי אחסון וצמצום מעברים למינימום האפשרי, מומלץ שימוש במעברים צרים.
המלצה מספר 4 : בחן באופן מתמיד את קצב היציאה של המוצרים, נהל כללי ABC ו\או פרטו, עדכן באופן תדיר את מיקום המיקומים במרלו"ג ע"מ לבצע אופטימיזציה של מסלולי הליקוטים.
המלצה מספר 5 : יש ליישם אסטרטגיות של תהליכים דינמיים במרלו"ג. יש לנתח את מאפייני הסחורות, סוגי ומאפייני ההזמנות וכמותם ובצע ליקוט מותאם לכל סוג של מאפיינים. יש לקבץ ולאחד רכיבים המשמשים לעתים קרובות יחד לערכות\קיטים.
המלצה מספר 6 : קיים פגישות צוות קבועות עם העובדים לניתוח המצב במרלו"ג ואפשר להם להציע הצעות ייעול. דון עם צוות המרלו"ג בשאלה כיצד הם חושבים שהם יכולים לשפר ולייעל את העבודה (העובדים במחסן הם המומחים בעבודתם, יותר מאשר כל אחד אחר). חשוב הוא שכל רעיון טוב ייושם, והתוצאה תהיה שיפור המוטיבציה שלהם לצד הקטנת כמות הנשירה של עובדים.
המלצה מספר 7 : יש להטמיע במרלו"ג תוכנת WMS מתאימה לפעילות הנדרשת. זהו ללא ספק האמצעי האפקטיבי ביותר להגדלת התפוקה הכוללת, תוך הפחתת העלויות והגדלת הרווחיות. 
המלצה מספר 8 : ישנם שני נושאים חשובים באמת : 1. החזר ההשקעה ROI על השקעות לוגיסטיות. 2. שמירה על רמת שרות נאותה בהתאם לאסטרטגיה של החברה. יעילות אמיתית אינה נמדדת במונחים של עלות-חיסכון אלא במונחי רמת שרות: יש לספק את המוצר הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון, בעלות הנכונה ובאיכות הנכונה.
המלצה מספר 9 : אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכות טכנולוגיות, המרלו"ג צריך להיות מוכן לשינויים מהותיים בטכנולוגיות של סחורות נמכרות ואמצעים בהם המרלו"ג משתמש.
המלצה מספר 10 : יש להבטיח ולוודא שהמוצרים הנמכרים ביותר ניתן להגיע אליהם באופן הקל והמהיר ביותר.
לסיכום, אני ממליץ ללמוד מבעלי ניסיון. כל אחד רשאי לקחת מן הדברים את העיקר – ולהשיג את היעד הנכסף: הגדלת היעילות והפרודוקטיביות בתפעולו של המרכז הלוגיסטי.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

בכתבה זו אבחן הפעם את השפעת ה e-Commerce על הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה. בארצות בהן הכלכלה והמסחר מפותחים מאד, ה- e-Commerce מייצג את הדרגה הגבוהה ביותר של מסחר והפצה רב-ערוצית (Multi-Channel\Omni-Channel). קניות באינטרנט באמצעות מכשירים ניידים הם מנהג נפוץ עבור צרכנים המעדיפים לקנות כל דבר, מכל מקום כמעט ובכל עת. אפשרות זו הינה טרנד חזק לצרכן, אשר פורץ מסורת קניות בשווקים ובחנויות. השינוי של חווית הקניה מהווה אתגר גדול עבור יצרנים, קמעונאים ומערכות לוגיסטיות כאחד. 
הענפים העיקריים בהם התחזק סוג זה של מסחר הינם: אופנה – הלבשה והנעלה , מוצרי אלקטרוניקה ביתיים, גאדג'טים אלקטרוניים, מוצרי תקשורת, מוצרי חשמל, מוסיקה, ספרים ועוד. הביקוש ל e-Commerce הולך וגובר והדרישה ללוגיסטיקה אחרת – היא היא צורך השעה. המחסן המוכר לנו אינו מתאים יותר לסוג החדש של המסחר ולדרישות החדשות לאספקה ישירה לצרכן הסופי B2C– ההופכת את המחסן הרגיל להיות מרכז ביצוע e-Fulfillment.
הלוגיסטיקה המסורתית הורגלה לבצע את כל הפעילות הנדרשת בתהליכי ה - Inbound\Outbound בעסקאות מסוג B2B, כאשר הלקוח הינו חנות או רשת קמעונאית שניתן ליצור בינהם הסכמות (Shaking-Hands) לגבי התהליכים הלוגיסטיים הנדרשים. מרכזי הלוגיסטיקה וההפצה, שהורגלו לעסוק בהזמנות בגודל בינוני או גדול, הזמנות שנתקבלו בזמנים קבועים וממספר ידוע של לקוחות קבועים הנמצאים במיקומים ובקווי הפצה ברורים חייבים כעת לשנות את שיטות התפעול על מנת לספק את הדרישות ההולכות וגדלות של מספר רב מאד של הזמנות המגיעות מערוצי האינטרנט. ההזמנות "החדשות" הן קטנות מאד, לפריטים בודדים ולא לכמויות רבות מאותו מוצר, ללקוחות שאינם מוכרים הנמצאים בפריסה רחבה בערים השונות תוך הגדלה משמעותית של כמות האריזות, תוך זמן אספקה קצר של 24 עד 48 שעות לבית הצרכן וכן הצורך לעסוק בהחזרות בהיקף נרחב (ראה פרוט בהמשך).
הביקוש ללוגיסטיקה חדשה יצר ארבעה סוגים חדשים של מרובי טכנולוגיות: 
1. Sales Applications– אתרי 'עגלות קניות' אינטרנטיות, המותאמים לכל שיטות המסחר האלקטרוני (Omni-Channels) , המאפשרים ללקוח לזהות ולהזמין את המוצרים וכן לקבל מיידית את עלות המוצר ועלות המשלוח לכתובת של האספקה.
2.e-Fulfilment Center- מרכז הפצה מרובה פריטים ומגה פעילות, העוסק בעיקר באחסון, ליקוט ואריזה יומית של כמות מרובה מאד של הזמנות בודדות, המיועדות להפצה בשיטת B2C.  
 3.    Sorting Center- מרכזי מיון לפי כתובות ומיקוד, הממיינות ומאחדות משלוחים לפי אזורי שילוח ויעד סופי להפצה או לנקודת איסוף ייעודית.  4.    Parcel delivery centers– מרכזים אזוריים המבצעים קבלה והפצה של חבילות לבית הלקוח ומתמחים ב Logistic of the Last Mile כולל שימוש בתוכנות ייעודיות כגון TMS. 
כאשר הצרכן הסופי הוא זה המקבל את המוצר ישירות מן המערכת הלוגיסטית, אזי שביעות הרצון של הצרכן – זהו שם המשחק בענף ה e-Commerce. צרכן ה e-Commerce  מצפה שיינתן לו מבחר רחב של מוצרים - SKU, יכולת הזמנת אינטרנטית במחשב או ב Mobile, משלוח מהיר ובחינם, וכן אפשרות להחזיר בחינם את הסחורה.
יותר ויותר אנחנו רואים כיום קמעונאים ורשתות מסחריות בעולם, המוותרים על ניהול לוגיסטיקה עצמית בתחומי ה e-Commerce ומעדיפים לקבל שירותים לוגיסטיים מחברות ה-3PL. אולם, חברות ה-3PL הללו מנהלות מרכזי  e-Fulfilment ייעודיים לענף ה e-Commerce תוך מתן שירותים נוספים וייעודיים כגון ניהול פורטל המכירה ללקוחות הקמעונאיים המאחסנים אצלם את הסחורות, ניהול מרכז שירות לקוחות, מעקב אחר סחורות, שירותי סליקה ועוד. למעשה, חברות 3PL אלו מאפשרות לשחקנים חדשים להיכנס לשוק השיווק של מוצרים באינטרנט כאשר את כל השירותים הנחוצים להם יכולים לקבל מספק השירותים הלוגיסטיים. מחקרים בענף ה-LSP מראים שזהו מנוע צמיחה חדש ואיכותי לחברות ה-3PL, שכן נוצרה כאן הזדמנות מיוחדת לחברות ה 3PL לעקוב אחר עסקאות הלקוחות, אחר התנהגות הצרכנים ולאפשר לקמעונאים לנתח מידע רב תוך הבנה אמיתית של מה רכישות הצרכנים שלהן, ומה אלו מכניסים לעגלות הקניה הווירטואליות.
ניתוח כזה של שרשרת האספקה מאפשר לספקי השירותים הלוגיסטיים לשמור על שליטה מדויקת על המוצרים בכל שלב של טיפול בשרשרת אספקה, מיום קבלת המוצרים ואחסונם ועד לליקוט, אריזה ומשלוח שלהם. על מנת לעמוד בקצב הנדרש בייחוד בזמן ה-PEAK העונתי, משתמשים הרבה מרכזי  e-Fulfilment במערכות אחסון וליקוט אוטומטיים המגיעים לתפוקות של כאלף + תנועות ליקוט לשעת עבודה. צורך זה גורם לכך שבתחום השירותים הלוגיסטיים, החוזים בין הקמעונאיים לבין ה 3PL's הם חוזים ארוכי טווח של 5 וגם 10 שנים על מנת לתמוך ב ROI הנדרש להשקעות במערכות המחשוב והרובוטיקה.
מכיוון שנדרשת כאן התקשרות ארוכת טווח בין הצדדים וקשה לכולם להתיר את הקשר העסקי בינהם, מלווה בדרך כלל תהליך ההתקשרות בניתוח מעמיק של התהליכים, תרשימי זרימה מפורטים, בחינה של הקיבולות הנדרשות בתקופות השונות, שיטות הליקוט והאריזה, אמצעי המחשוב ועוד, תוך התייעצות עם מיטב היועצים הלוגיסטיים העוסקים בתחומים אלו.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

מטרות ויעדים – יש לנסח מלכתחילה, באופן ברור ומדיד,  את המטרות והיעדים של הטמעת התוכנה ולסכמם במסמך אפיון מפורט לצרכי רכש. לבחון אילו תהליכים המבוצעים כיום ואילו תהליכים חדשים נדרש יהיה לבצע בעזרת התוכנה החדשה. יש לבחון את הפרודוקטיביות במחסן כיום ולקבוע מראש יעדים לפרודוקטיביות המתוכננת עם התוכנה, כמובן שבמונחי שורות ליקוט\פעילות לעובד לשעה. יש לבחון מראש את החיסכון הצפוי מהכנסת התוכנה בכל סגמנט של פעילות. גם לוחות הזמנים יכללו במטרות של הפרויקט.
טכנולוגיות - לבחון מראש באילו טכנולוגיות הארגון עומד להשתמש ולהשוות את יכולות תוכנת ה-WMS להתמודד עם טכנולוגיות אלו בטווח המידי ובעתיד. ניהול ההטמעה - בשעת טייס חדר ישיבות, לוודא שהקונה תמיד שולט בסדר היום. לספק הספק שלך באמצעות הדגמת תסריט ועם הנתונים של חברה שלך. להסריט את הדמו ולרשום הערות בחריצות, זה עשויה להיות נחוץ מאוחר יותר כראיה אם הפרויקט מגמגם. לא לפחד לשאול יותר מדי שאלות, ולא להניח שום דבר.
תוכנת מדף – לא לקנות תוכנת מדף, אין מרלו"ג\מחסן אחד הדומה לשני. בכל רכישת תוכנת WMS, יש לבצע התאמות קריטיות הקשורות עם דרך ניהול העסק שלך.
ייעוץ בלתי תלוי – מומלץ מאד להתקשר עם חברת ייעוץ בלתי תלויה שתלווה את תהליכי הרכש וההטמעה ותביא מניסיונה לקבלת החלטות נכונות לעסק שלך ולהקטין סיכונים.(למען הגילוי הנאות – חברת AGS הינה חברת ייעוץ בתחומי התוכנות הלוגיסטיות).
דרישות פונקציונאליות וטכנולוגיות – יש להכין מראש את רשימת הדרישות הפונקציונאליות מן המערכת, כבר בשלב אפיון הרכש ולקבל תשובות ברורות בכתב מספקי התוכנה לגבי הפונקציונאליות של התוכנה אותה הם מציעים.
בחינה של אופן השימוש בתוכנה – בדוק את סוג המסופונים ואת יכולת השינוי בתהליכים המוצגים במסופון. בדוק האם נדרש "בייביסיטר" למערכת ולתהליכים, או שהם מתבצעים באופן אוטומטי (כגון קליטת נתונים מה ERP, יצירת גלים אוטומטיים לפיזור, ריענון המלאי וליקוט). בחן לעומק את המסכים שמנהלי המרלו"ג צריכים להשתמש בהם, כמה פעמים הם צריכים להקיש אנטר או לחפש נתונים קדימה ואחורה בין מסכים. האם ניתן לעבור במהירות בין מסכים על ידי תפריטים מהירים או על ידי "דריל דאון\אפ" במסכים השונים.
הצגת התוכנה בשלב המכירה ו\או ההטמעה – אל תאפשר הצגה בוורסיה שונה מהוורסיה שתותקן אצלך. אל תאפשר הצגה בשפה שונה מהשפה שתפעל אצלך! אל תאפשר לספק התוכנה לא לענות על השאלות שלך.
דמו לתוכנה – יש לבצע DEMO עם נתונים אמתיים של חברתך, שהוכנו מראש והועברו בעוד מועד לספק, כולל בחינת כל התהליכים של Inbound-Stock-Outbound, כולל הפקת דו"חות ברמות השונות, לוחות מכוונים (Dashboards) ודוחות מדדי ביצוע (KPI). יש לשקול לתקצב את העבודה של הספק להכנה והצגה של ה-דמו. זהו תהליך בדיקה חשוב מאד המקטין סיכונים בהמשך.
הדרכות עובדים – יש להקצות זמן להדרכת העובדים בביצוע התהליכים. הדרכת העובדים תהא לפני התחלת העבודה עם התוכנה והשלמת ההדרכה הינה אבן דרך חשובה לאישור העלייה לאוויר.
ביצוע טסטים – קבע מראש ופרסם במסגרת האפיון את הטסטים שיבוצעו לתוכנה ואת התבחין האם מוכנים לעלות לאוויר או לעדיין לא.
עבודה ב System-Directed - יש לאפיין נכון את התהליכים ולא לאפשר לעובדים לעבוד עם התוכנה כפי שהם רוצים.
לסיכום, תוכנת WMS הינה תוכנה לוגיסטית החשובה מאד לארגונים המבצעים לוגיסטיקה בהיקפים בינוניים וגדולים. הניסיון מלמד שישנם כשלים לא מעטים בהטמעת תוכנות לוגיסטיות בעולם. אסור לבצע טעויות שמשלמים עליהם ביוקר. רצוי ללמוד היטב מטעויות וניסיונם של אחרים.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

בכתבה זו אעסוק בטעויות העיקריות המתבצעות על ידי לקוחות הרוכשים ומטמיעים מערכות WMS. הנושא הזה עולה שוב ושוב בקרב לקוחות ונובע בעיקר מחוסר הבנה בנושאים לוגיסטיים מחד, ובנושאי תוכנת ה-WMS מאידך. מהי תוכנת  WMS? נהוג להגדיר את תוכנת ה WMS (Warehouse Management System) כתוכנה לוגיסטית שייעודה לנהל לוגיסטית את מלאי המוצרים (SKU (Stock Keeping Units באיתורים, בתהליכים, בשיטות ניהול, בניהול משאבי כ"א ציוד ובניהול מאפיינים, בממשקים ובדיווחים השונים.
בהתאם לסקר שנערך לאחרונה בארה"ב בין מנהלים של מרכזים לוגיסטיים מובילים, עולה שבחירת תוכנת WMS דורשת תהליך בדיקה מקיפה מעבר לבדיקה השוואתית רגילה של מחירי רישיונות והטמעת התוכנה בלבד. הסקר מצביע על טעויות קריטיות שמבצעים ארגונים בבחירה ורכישה של תוכנת WMS, טעות קריטית שכזו עלולה לעלות כסף רב ולגרום להפסדים גדולים עבור הארגון הרוכש. יש יותר מידי נתונים סטטיסטיים מדאיגים המצביעים על כך שכ- 30% מתוך התקנות ה- WMS נכשלות ורק 42% מיושמות במסגרת התקציב שתוכנן מראש.
אז למה לקחת סיכון כזה מלכתחילה?
לצד הנתונים הסטטיסטיים המדאיגים ישנם נתונים חיוביים ביותר המעידים על הצלחות בהטמעת התוכנה הלוגיסטית, על יתרונות ניכרים לחברות שביצעו תהליכי רכישה והטמעה נכונים, אלו הביאו לשיפור רווחיות הארגון ועמידה נאותה ביעדים חדשים, כאשר ברור לכל שללא התוכנה, לא היה ניתן להשיגם. לאנשים רבים תפיסה מוטעית לגבי תפקידי ויכולות תוכנת ניהול המחסן WMS. אני שומע שאנשים חושבים שכל תוכנות ה-WMS דומות אחת לשנייה ושתפקידן העיקרי הוא לסייע בלבד ולדעת היכן הפריטים שאוחסנו. למעשה, תוכנת WMS טובה עוזרת במספר רב של מטלות בעסק. לתוכנה יכולה השפעה גדולה מאד על התנהלות העסק ותפקודו היעיל. עסק יכול לצפות לעליית ההחזר על השקעה (ROI) עם הבחירה הנכונה של טכנולוגיה, הכוללת תוכנת ניהול מלאי WMS.
הסקר הצביע על הטעויות העיקריות בחירת תוכנת WMS
טעות מספר 1 : להתמקד בשלב הרכש בהשוואת נתוני מחירי הרישיונות וההטמעה של הספקים השונים, ללא הבנה מה התוכנה הספציפית יכולה או לא יכולה לעשות לארגון וללא קביעת יעדים ומטרות לרכש. 
טעות מספר 2 : להיות מושפע באופן מרבי מאופן ביצוע ההדגמה של התוכנה בפגישת המכירה הראשונה ובייחוד מ"פיצ´רים" המושכים את העין, דוגמת יכולות מובייל וכד´, לעומת ניתוח הביצועים ההכרחיים והתועלת שניתן להפיק לארגון שלך.
טעות מספר 3 : אי ביצוע אפיון רכש מראש לתוכנה באמצעות מומחים מהארגון ויועצים מתאימים על מנת להבין מה באמת דרוש והאם התוכנה הנבחרת – אכן מתאימה לדרישות.
טעות מספר 4 : חוסר הבנה בין יכולות התוכנה הנרכשת לבין יכולות החברה המטמיעה את התוכנה ויכולותיה לבצע את ההטמעה בצורה נאותה ובלוחות הזמנים שסוכמו.
טעות מספר 5 : תוכנת WMS הינה תוכנה לוגיסטית. טעות נפוצה הינה לתת משקל רב מידי לצד ה IT ולדלג על הבנה וניתוח של התהליכים הלוגיסטיים  הנדרשים.
טעות מספר 6 : מחשבה שצוות המכירה של הספק, הנמצא אתך בקשר בשלבי המכירה, הוא זה שיבצע בפועל את ההטמעה אצלך. צריך לדאוג לראות את הלבן בעיניים של צוות ההטמעה בפועל של ספק התוכנה ולאשר אותו לאחר ראיון מקיף אתו, בדיקת הצלחת פרויקטים וחוות דעת מלקוחות אחרים לגביו, לצד בחינת התאמתו לפרויקט הנוכחי.
טעות מספר 7 : החיפזון מן השטן. לעשות הכל מהר, לדלג על שלבים, לקבוע תאריכי יעד בלתי אפשריים לפרויקט.
טעות מספר 8 : ביצוע תהליך ההטמעה ללא מחויבות ברורה של הנהלת החברה בנושאי כספים, רכש, ומכירות, מבלי להציב מנהל פרויקט בכיר מטעם הארגון שירכז את כל דרישות וביצועי הפרויקט.
טעות מספר 9 : מתן אפשרות לספק התוכנה לנהל את שלבי האפיון וההטמעה בעסק שלך. ספק התוכנה הינו חלק חשוב בתהליכי האפיון וההטמעה, אך אפיון הדרישות והתהליכים הינו באחריות הארגון שלך ולכן עליך לנהל את כל שלבי ההטמעה, כולל סקר סיכונים.
טעות מספר 10 : להימנע מביצוע סקר לקוחות המשתמשים בתוכנה כולל ביקור אצל מספר לקוחות, כאלו שהומלצו על ידי הספק וכאלו שלא. להימנע מלקיים DEMO בתנאים ובנתונים של החברה שלך.
לסיכום, תוכנת WMS הינה תוכנה לוגיסטית החשובה מאד לארגונים המבצעים לוגיסטיקה בהיקפים בינוניים וגדולים. הניסיון מלמד שישנם כשלים לא מעטים בהטמעת תוכנות לוגיסטיות בעולם. אסור לבצע טעויות שמשלמים עליהם ביוקר. רצוי ללמוד היטב מטעויות ומניסיונם של אחרים.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

ספקי שירותים לוגיסטיים (LSP) וחברות אחרות בתחומי הלוגיסטיקה מתמודדים באופן שוטף עם העבודה הרבה הנדרשת לאיסוף מדויק של נתונים ורישום הפעילויות הלוגיסטיות שהם מבצעים עבור החברות המפקידות סחורות אצלם (DEPOSITORS), לצורך אחסון ליקוט והפצתם. כוח אדם ומשאבים רבים מושקעים כל חודש ע"מ לאסוף בצורה ידנית את הנתונים ולהכין את החישובים והניתוחים הנדרשים שיהוו את הבסיס להכנת חשבוניות החיוב. עבודה ידנית זו מושתתת על בסיס כמות עצומה של נתונים ואינה מאפשרת ביצוע תמחיר מדויק של הפעילויות. כתוצאה מכך עוסקים בדרך כלל בתחשיבים ובמחירים ממוצעים, אלו אינם משקפים נכונה את הפעילות האמתית המתבצעת ואינם יעילים כשנדרש לתמחר פעילויות במצב של תחרותיות רבה.
Logistic Billing הינה שיטה בה מנהלים את כל התחשיבים הנדרשים לחיוב המאחסנים\בעלי הסחורות באמצעות מערכות מחשוב, בזמן אמת, וזאת בהתאם למחירונים וחוזי שירות מפורטים ועפ"י מגוון רחב של פעילויות, אפשרויות, תנאים ומסננים. 
ספק שירותים לוגיסטיים הפועל ללא מערכת Logistic Billing ממוחשבת, מסוגל בד"כ לבצע רק חישובים ומחירונים חד ממדיים עם כמות קטנה של פרמטרים לחישוב. כמובן ש-TPL המעניק שירותים לוגיסטיים ל 20-50  DEPOSITORS עשוי לאבד שליטה על המידע החשוב לו ביותר – חיוב הלקוחות שלו.מערכת ה BILLING הלוגיסטית סוקרת ורושמת כל העת את כל הפעולות המתבצעות: פעולות ה-INBOUND הקשורות לקבלת הסחורות במרכז הלוגיסטי ומורכבות מבדיקות בקרת איכות ושירותי ערך מוסף בקבלת ופיזור הסחורה במדפים. פעולות ה-STOCK הכוללות את זמן אחסון הסחורה, ספירות מלאי ושירותי ערך מוסף באחסון. פעולות ה-OUTBOUND הכוללות את ליקוט הסחורה, אריזתה, הכנתה למשלוח, יצירת הדוקומנטים וכדומה.  להלן דוגמאות לפרמטרים שאפשר להפעיל במערכת Logistic Billing והשפעתם על תחשיבים אפשריים:
1. זמן קבלת הסחורה למחסן: בד"כ מבצעים חיוב (נניח במחיר של 100) על כניסה וקבלת מוצר. עם הפעלת מערכת Logistic Billing ניתן לתמחר את קבלת הסחורה בשעות המשמרת הראשונה במחיר של 80 וכאשר מתקבלת הסחורה בשעות המשמרת השנייה או השלישית, יחויב ה DEPSITOR לפי מחירון של 120 ו 130 בהתאמה. מחירונים אלו משקפים באופן נכון יותר את העלות השולית של ספק השירותים הלוגיסטיים.
2. צפי קבלה: ניתן לבדל מחירוני קבלת סחורה לגביהם נתקבלו מראש הודעות צפי על קבלה (ASN) לעומת מקרים שבהם מתקבלת הסחורה ללא תכנון והודעה מראש כמסוכם בחוזה המחיר ורמת השרות.
3. הזמנות דחופות: ניתן להבדיל במחיר בין ניפוק סחורה עפ"י לו"ז רגיל לבין ביצוע הזמנות דחופות וסופר-דחופות לפי העניין.
4. מחיר לפי כמות: ניתן להפעיל פילטרים על המחיר/כמות, אם במשלוח מסוים יתקבלו עד 15 משטחים אזי המחיר יהיה 100 , על תוספת משטחים בין 11 ועד 20 יהיה המחיר השולי או הממוצע 90 וכד'.
5. מחיר לפי כמות או נפח: ניתן להפעיל פילטרים על כמות/נפח, אם במשלוח מסוים יתקבלו עד 20 משטחים אזי המחיר יהיה 100 למשטח וכאשר הכמות הינה מעל 20 משטחים – אזי יחושב המחיר לפי נפח הסחורה (גם את הנפח ניתן לחשב אוטומטית).
6. תוספות מחיר: ניתן לקבוע תוספות מעבר למחיר הרגיל של סחורה שיש לנהל לגביה רישום של מספרים סריאליים, מספרי אצווה או ניהול FEFO של פגי תוקף.
7. תנאי אחסון :ניתן לנהל מחירונים שונים למוצרים שיש לאחסן בתנאי אחסון מיוחדים דוגמת, מוצרים רגישים לטמפרטורה, מוצרים בעלי אריזה מיוחדת, מוצרים שבירים, חומרים דליקים ונפיצים וכד'.
8. פעילויות ערך מוסף: ניתן להעמיס את מחירי פעילויות הערך המוסף המתבצעות במרכז ההפצה כגון: הדבקת מדבקות, הוספת תוויות, אריזה מחדש, פיצול אריזות, הוספת חומר פרסומי או טכני לסחורה ועוד.
פתרון מקיף ויעיל ליצירת Logistic Billing ניתן לקבל כמודול בתוך תוכנה לניהול מחסנים מסוג WMS. תוכנת ה WMS מתעדת את כל הפעולות המבוצעות עפ"י מאפיינים וזמני ביצוע ומהווה את בסיס הנתונים לתחשיבי ה-Logistic Billing. מערכת Logistic Billing הינה כלי ניהולי חשוב להנהלת ה TPL התומך בקבלת החלטות חשובות נוספות: סימולציה של תרחישים והפקת משמעויות לוגיסטיות, הכנת הצעות מחיר וחתימה על חוזי ביצוע ע"י מחלקת המכירות של ה TPL, ביצוע שינויים בשיטת התמחור במהלך החודש או תקופת החיוב, דיווח זמין ומעודכן לכל אורך התקופה של מצב חשבון ה DEPOSITORS עפ"י הביצוע המצטבר.
גם חברות אשר אינן ספקיות של שירותים לוגיסטיים כהגדרתם, יכולות ליהנות מהכלי החשוב של Logistic Billing, ומיכולתו להפיק תחשיבים ותמחירים של עלויות לוגיסטיות בארגון, לצד ניתוח והעמסה של הוצאות לוגיסטיות למחלקות/חטיבות בארגון וביצוע תרחישים וסימולציות של פעילויות לוגיסטיות עתידיות.
לסיכום : Logistic Billing  הוא אחד הכלים החשובים כיום לספקי שירותים לוגיסטיים המאפשר להם לתכנן ולנהל טוב יותר את הפעילות העסקית שלהם.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

במאמר זה נסקור את השינויים והתמורות העיקריות בשוק ה –Intra-Logistics והשילוח בישראל לקראת שנת 2017. באופן כללי, אני נוהג להבחין בין שני ענפים עיקריים בענף הלוגיסטיקה: הראשון, ענף ה Intra-Logistics הידוע גם בשמו Logistics Under Roof (או 3PL's) בו מתבצעות בעיקר פעולות של  Inbound, Stock-Management ו-Outboud. השני, ענף השילוח הכולל בתוכו את תכנון וארגון כל נושאי העברה של סחורות ממקומות המוצא שלהם ליעדים שונים, עמילות מכס, מסופים וחברות הובלה.
בעבר המשק נחלק לחברות הפועלות רק באחד מן הענפים שלעיל, כיום אנחנו רואים שחברות רבות מתרחבות לשני תחומי פעילות בנסיון להשיא רווחים ולעיתים קרובות על חשבון פעילות התחום השני. המשלחים הגדולים בונים תשתיות לוגיסטיות של מחסנים והפצה מקומית וחברות ה 3PL's מתחילות לספק שירותי שילוח ועמילות ללקוחותיהם. פעילות חוצת קווים זו, נושאת עמה אתגרים וסיכונים רבים לשני סוגי החברות כלהלן:
1) כל אחד מן הצדדים שואף למקסם את הקשר שלו עם הלקוחות השונים ולספק להם שירותים לוגיסטיים בכל טווח שרשרת האספקה End-2-End Solutions. חלק מהמשלחים, קשורים עם שותפים בין לאומיים (בדרך כלל כסוכנים) המיישמים גם כן שירותי שילוח בין לאומיים לצד אספקת שירותי Intra-Logistics והפצה. מצב זה יוצר לחץ על המשלחים להיות דומים ככל האפשר לשותפים הגלובליים ולפעול במגזרים רבים יותר.
2) הקשר הטוב והאסטרטגי עם לקוחותיהם בארץ, מאפשר לכל אחד מהצדדים להבין כמה הלקוח שלהם משלם על השירותים האחרים שהוא מקבל. 3) התפתחות הסחר הבין לאומי ובייחוד תחום ה e-Commerce קורצים לכל אחד מהצדדים לתפוס עמדה חדשה בשוק שבו כל הכללים משתנים ושם המשחק הוא אספקה מהירה לצרכן הסופי.
4) יש הרבה כסף בלוגיסטיקה והריביות בשוק נמוכות. היזמים מעוניינים להרחיב עסקים.
לצד זאת, קיימים מספר סיכונים, שכן שני הענפים לעיל הינם מקצוע נפרד וייחודי בו נדרשים מקצועיות וניסיון רב כולל Know-How לצד Best-Practices. בנוסף, הרווחיות בענפים אמנם חיובית, אך באחוזים נמוכים יחסית-  ולכן אלו לא יכולים לספוג שגיאות מקצועיות מהן נובעים הפסדים כבדים בהמשך. זאת ועוד, בכל אחד מהענפים נדרשות השקעות גדולות מאד המחייבות תכנון קפדני והבנה עמוקה של הביזנס. לצד כל התאגרים שציינתי, יש להביא בחשבון שהמשק הישראלי הינו ייחודי, שכן מחירי הקרקע בו גבוהים והעובדים המקצועיים נמצאים בזמינות נמוכה יחסית. לכן, לא כל מה שעובד טוב בחו"ל – עשוי לעבוד טוב בארץ.  
המלצות:
1. לשקול היטב האם כדאי להרחיב את תחומי הפעילות ולבצע השקעות כבדות בענף שלא מכירים.
2. לרכוש ידע מקצועי ועסקי אודות הענף אליו מעוניינים להיכנס.
3. להתאחד על ידי שותפויות או רכישות ומיזוגים, זאת בכדי לשמר ולנצל ידע מקצועי קודם לו חשיבות גדולהמאד לתחילתה של כל פעילות חדשה.
4. לגייס עובדים בעלי ניסיון רב והצלחה בתחום החדש.
5. להתייעץ עם מומחים. 
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

מערכות אחסון למשטחים
קיימים סוגים רבים של מערכות אחסון למשטחים. במאמר זה נעשה סדר במערכות השונות, נסווג אותן מבחינת אופי השימוש וסוג האחסון ומאפיינים חשובים נוספים. סוגי מערכות האחסון:
1) מערכות אחסון סטטיות.
2) מערכות אחסון דינמיות.
3) מערכות אחסון נעות.
4) מערכות אחסון אוטומטיות.
כל אחת מהשיטות המקובלות שלעיל, נבדלת מהשיטות האחרות על פי מספר מאפיינים כגון: אפשרויות הגישה למשטח בעת הפיזור והליקוט של המשטחים (Direct Access/FIFO/LIFO), כיוון כניסת המלגזה למשטח וכיוון אחסון המשטח במערכת, ניצולת ואופטימיזציה של נפח האחסון במחסן (אלו מושפעים מסוג המערכת האחסון, עומקה, מספר המעברים ורוחבם, סוג המלגזה) ועוד. 
מערכות אחסון סטטיות
א. מערכת האחסון Pallet-Racking הינה מערכת האחסון הנפוצה ביותר, הן בגלל מחירה הזול והן מפאת שזמני האספקה וההרכבה שלה הם המהירים ביותר. אופטימיזציה במערכות אחסון ה Pallet- Racking מושפעת מאד מסוגי המלגזות בשימוש במחסן.
ב. מערכת האחסון Drive In- עד לפני כ 10 שנים, מערכות הדרייב אין היו נפוצות מאד לאחסון מוצרים בצפיפות גבוהה והיו בשימוש בחדרי קירור ועבור סחורות באחסון ארוך טווח. חוסר הגמישות בשימוש בדרייב אין והופעת מערכות חדשות, גרמו לירידת השימוש במערכת זו. ישנם שני סוגי מערכות : דרייב אין – עם חזית כניסה אחת. ודרייב תרו – עם 2 חזיתות כניסה משני צדדי בלוק האחסון.
מערכות אחסון דינמיות
א. מערכת אחסון משטחים דינמית Flow-Racks- למערכת יש צד לכניסת המשטחים וצד ליציאה (FIFO). יש להקפיד על משטחים טובים ועמידים. לתפעול מערכת ה- Flow-Racks נדרשים אביזרים רבים כגון: גלילי האטה, מנתבי משטח, מעצור משטח ומעצור משטח שני.
ב. מערכת אחסון משטחים דינמית Push - Back- עד לפני כ-5 שנים מערכת הפוש-בק הייתה המערכת הטרנדית ביותר לאחסון מוצרים בצפיפות גבוהה (HD). ישנם 2 סוגים של מערכות פוש-בק: גלילים ועגלות. יתרונות ה פוש-בק על פני הדרייב-אין בולטים בכך שכל מפלס בפוש-בק הוא עצמאי לחלוטין, לעומת הדרייב-בו כל מפלסי הרחוב צריכים להיות בד"כ מיועדים לאותו SKU.
ג. מערכת אחסון משטחים דינמית Radio – Shuttle- מערכת זו (לה שמות רבים) הינה ללא ספק המערכת הטרנדית ביותר כיום בתחום אחסון משטחים בצפיפות גבוהה ( HD ). ניתן להתקין את המערכת גם ע"ג מערכת מידוף דרייב אין תוך כדי החלפת מסילות המטען, שכן המערכת היא חצי אוטומטית. ניתן להתקינה לעומק רב של כ-50 מטר ולגובה רב התלוי במלגזה, וניתן לתפעל את המערכת עם כל סוג של מלגזה. מערכת הרדיו-שאטל הינה כאמור טרנדית כיום בתחומי הלוגיסטיקה ולה מספר רב של יישומים.
לסיכום, סקרנו במאמר זה שתי קבוצות עיקריות של מערכות אחסון למשטחים: מערכות סטטיות ומערכות דינמיות שבהן יש מספר רב של פתרונות אטרקטיביים לאופטימיזציה של האחסון.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת התכנון והייעוץ הלוגיסטית A.G.S.

בטיחות במערכות אחסון לוגיסטיות
מאמר זה הוא השני בסדרת מאמרי בטיחות בהתקנה ותפעול מערכות לוגיסטיות. הסיבה המרכזית לכתיבת המאמר השני הייתה מספר ביקורים שביצעתי לאחרונה במחסנים ובמרכזים לוגיסטיים שונים בארץ (חדשים לצד ישנים) ותדהמתי הרבה  מחוסר המקצועיות בהרכבת המדפים ועמידה בכל הדרישות המקובלות בארץ. לאחר בדיקה מצאתי שברוב המקרים המחסן נבנה ללא אפיון מוקדם של גורם מקצועי מוביל, ולכן לא נדרש בעמידה בתקנים ומפרטים מתאימים לצד עמידה בהנחיות בטיחות מתאימות. המחסן הוזמן על ידי מנהל רכש בהתאם להמלצות מנהל המחסן\לוגיסטיקה של הארגון, אשר לא תמיד עומד לרשותו הידע הנדרש לאפיון מסוג זה. נשאלת השאלה החשובה– האם חובה להתקין בישראל מערכות אחסון בהתאם לתקנים הישראלים? האם תקן או מפרט של מכון התקנים הינו תקן מחייב? להלן תשובת מכון התקנים כפי שרשומה באתר של המכון: מכון התקנים מפתח תקנים בלבד. למכון התקנים לא נתונה הסמכות לחייב עמידה בתקנים ישראליים, לכן התקנים הישראליים הנוצרים במכון התקנים הם וולונטריים. 
אם כך, למשרד התמ"ת בלבד, נתונה הסמכות להחליט ולקבוע אילו תקנים המדינה מחשיבה המדינה כמחייבים, או אז הם מוכרזים כתקנים רשמיים ומקבלים מעמד חוקי. נכון להיום, התקנים שאפרט בהמשך מאמר זה, אינם תקנים רשמיים (לא פורסמו ברשומות) ולכן על פי החוק אין חובה לעמוד בהם. לעומת זאת אני ממליץ בכל תוקף שבכל הזמנת מערכת אחסון מיצרן מקומי, משווק או יבואן, ידרוש המזמין תמיד הוכחה מספק מערכות האחסון לכך שהמערכת עומדת בתקנים, במפרטים ובקריטריונים הבאים:
1. מפמ"כ 51 של מכון התקנים הישראלי - מתקני החסנה לעומסים בינוניים וכבדים: מפרט זה חל על מתקני החסנה מורכבים, כל אחד לפחות, משתי מסגרות אנכיות ומספר זוגות של קורות אופקיות.  מתקני ההחסנה שמפרט זה חל עליהם מיועדים לעומסים בינוניים של 500-100 ק"ג למ"ר ולעומסים כבדים של 500 ק"ג למ"ר ויותר. יצרניים ישראלים המבצעים בדיקות של מכון התקנים בהתאם ל-מפמ"כ 51, רשאים לסמן את מוצריהם באישור תו תקן של מכון התקנים. יבואנים, משווקים ויצרנים מחו"ל, רשאים לבצע בדיקה של המוצרים שלהם במכון התקנים הישראלי, בדיקה כללית שכזו או בדיקה של פרויקט מסוים זכאית לקבלת תעודות המעידות על עמידת מערכת האחסון בדרישות מפמ"כ 51. יש לבצע ביקורת ייזומה במחסן ולוודא שמתקיימות הדרישות לשילוט ושישנן מדבקות עומס בהתאם.
2. תקן ישראלי 413 חלק 2.1  - תקן לעמידות ברעידות אדמה: רעידת אדמה בישראל – כנראה זו רק שאלה של עוצמה ומתי זה יקרה. התקן הנ"ל מפרט את דרישות מכון התקנים ממערכות מדפי אחסון לעמידות ברעידות אדמה. מעת לעת, מפרסם המכון הגיאופיסי בישראל, את מפת ישראל בה מסומנים מקדמי תאוצת הקרקע (תזוזה אופקית) לצורך חישובי סוג המדפים, סוג ועובי הפלדה, סוגי ההקשחות האנכיים והאופקיים, העיגון לרצפה ועוד. החישובים הנדרשים בהתאם לתקן זה, יבוצעו על ידי מהנדס אזרחי (קונסטרוקטור) בעל רישיון ישראלי בתוקף. אני ממליץ בכל תוקף שבכל מחסן\מערכת אחסון חדשה או קיימת יבוצע וידוא שאכן בוצעו החישובים על ידי מהנדס כאמור לעיל ושיש ברשותכם אישור חתום לנושא הסיסמי.
3. תקנים העוסקים באיכות וטולרנסים נדרשים להרכבת מערכות אחסון: יש להדגיש שטרם נכתבו בישראל תקנים העוסקים בהרכבת מערכות אלו.   לשמחתנו יש תקנים כאלו באירופה (תקני FEM ותקני EN) ובארה"ב (תקני RMI), נציין את העיקריים שבהם כדאי להשתמש באפיון ההרכבה של מערכות אחסון-
EN15512: Steel static storage systems - Adjustable pallet racking system - Principles for structural design.
 EN 15620 : Steel static storage systems - Adjustable pallet racking – Tolerances, deformations and clearances.
  FEM 10.2.02 : The Design of Static Steel Pallet Racking  vFEM 10.3.01 : Tolerances, Deformations and Clearances in the Storage System.
  FEM  10.2.03 : Guidelines for the safe provision of static steel racking and shelving, specifiers guidelines.
לסיכום – בטיחות במחסן זהו נושא חשוב מאד שאין להקל בו ראש, במאמר זה סקרנו רק חלק מהנושאים.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

 

אחסון המוצרים במרכזי הפצה ובמחסנים נועד בראש ובראשונה לצורכי ליקוט, הכנת ההזמנות והפצתם ללקוחות. עפ" מחקרים לוגיסטיים רבים שנערכו בעולם, נמצא שתהליך ליקוט ההזמנות במחסנים קונבנציונליים (לא אוטומטיים) הינו רכיב ההוצאה היקר ביותר בפעילות המרכז הלוגיסטי מבחינת עלויות כוח-אדם ומשאבים לוגיסטיים. פעולות הליקוט מהוות כ 90% מהזמן המוקדש לניטול המוצרים במחסן וכ-55% מסך הוצאות התפעול השוטפות שניתן לייחס באופן ישיר להזמנות. סיבות רבות לכך – בד"כ פעילות הליקוט וההפצה כוללת כמות גדולה של תנועות, חלקי משטחים, אריזות בודדות וטיפול במספר גדול של הזמנות/לקוחות מאשר כמות התנועות. גם הקשר ההדוק בין תוצאות הליקוט לבין רמת שביעות הרצון של הלקוחות ולקנסות האפשריים על אספקה לא נכונה, תורמים להגדלת הזמן המוקדש לליקוט ולעלותו הכוללת.
כעת, אציג בפניכם את 10 שיטות לפיהן ניתן לשפר את יעילות הליקוט במרכזי ההפצה ולהפחית באופן מהותי את עלויות התפעול.
1. יעדים- קבע וסמן את המטרות מראש. מטרות אלו תהיינה כמותיות ומתייחסות ליעילות הליקוט במונחים הניתנים למדידה באתר. הפרמטרים הנפוצים הינם: דייקנות והקטנת טעויות ליקוט, הקטנת משך הליקוט וזמן המחזור מתחילת הליקוט ועד הצבת המוצרים באזור ההפצה, לגבי פריטים והזמנות קטנות– ניתן למדוד את כמות שורות הליקוט של כל מלקט ושל האתר כולו בזמן נתון. לגבי משטחים – יש למדוד את מספר המשטחים שלוקטו. יש לפרסם את התוצאות ולעודד תחרות (נראות ושקיפות) לצד יצירת שיטות עידוד להגברת התפוקות ולעמידה ביעדים.
2. אופטימיזציה ותכנון נכון של המחסן– קיימות שיטות אחסון רבות; התאם את שיטות האחסון המיטביות לסוגי המוצרים, לאופן קבלת ההזמנות ולשיטות ההפצה. הקפד על תנאי הבטיחות במרכז הלוגיסטי הן לעובדים והן לסחורה. הקפד על ארגונומיה נכונה של העבודה ועל תנאי אקלים נאותים. תכנן ניצול מיטבי של המשאבים הלוגיסטיים.
3. מלאי– בחן את כמות המוצרים המאוחסנת- סלק מלאי מת, אחסן רק את הדרוש לביצוע ההזמנות. בצע ניתוחי פרטו ואחסן את המוצרים בהתאם למודל A,B,C. חשב ועדכן מעת לעת את פרופיל פעילות הליקוט. נתח את ההזמנות בהתייחס לכמות שורות הליקוט והכמות הפיסית לכל פריט - ליום, לשבוע, לחודש. ע"ס קריטריונים אלו סווג את המוצרים לקבוצות: A– פריטים מהירים אשר יאוחסנו קרוב לפתחי היציאה ויקטינו בצורה משמעותית את כמות התנועות במחסן, B– פריטים בעלי מהירת תנועה בינונית ופריטי C אשר יאוחסנו בעורף המחסן והתנועה אליהן תתבצע לעיתים רחוקות. חזור ועדכן את הניתוחים בהתאם לשינויים הצפויים ואופי מרכז ההפצה (לדוגמא: עונתיות, חגים, חזרה לבית הספר). יישום שיטות אלו יבטיח שקרוב ל 80% מהזמנות ימולאו תוך כדי אופטימיזציה של התנועות והזמן ומעבר רק על פני כ 20% משטחי הליקוט.
4.כניסת המוצרים (In Bound) – ה"סוד" להגדלת היעילות בשלב הליקוט מתחיל ונגמר בתהליכי הקבלה והקליטה הנכונה של המוצרים. שים את האנשים הטובים ביותר שלך באזור הקבלה ובבצוע פעולות ה Put-Away וארגון הסחורה במחסן, בצע בקרה ואבטחת איכות של הקליטה.
5. רענון מלאי הליקוט (Replenishment)– תכנן היטב את שיטת ביצוע הרענון, בצע רענון מלאי המוצרים הנדרשים לליקוט לפני תחילת גל הליקוט הקרוב. באופן עקרוני הזמנות הליקוט יכללו רק פריטים המוכרים למלקטים. יש להימנע ממצב שהמלקט לא מזהה את המוצר או שהוא מחכה ועוצר את תהליך הליקוט עד אשר ירעננו את המלאי.
6. שיטות ליקוט- אין שיטת ליקוט שניתן לציין שהיא טובה יותר מהאחרות, יש לבחון מעת לעת את שיטות הליקוט המתאימות ביותר לביצוע המשימות הלוגיסטיות שלך (להלן מס´ שיטות: Pick by order, Pick2Container, FIFO, FEFO, LIFO, Pick2Clear).
7. טכנולוגיות לוגיסטיות– השתמש בטכנולוגיות הלוגיסטיות המתאימות לאופי מרכז ההפצה והמוצרים כגון : א.בר קוד – סימון וזיהוי חד ערכי של המוצרים והמיקומים במחסן באמצעות מדבקות ברקוד וסורקיבר-קוד מתאימים, רצוי להשתמש בסורקי RF ואחרים. ב.Pick-To-Light – ליקוט מונחה אור, ע"י הדלקת מנורות המסמנות את מקום הליקוט והכמות הנדרשת לליקוט. ג.Voice Logistics- ניתן להשתמש במערכות ליקוט מונחות קול. מערכות אלו לביצוע משימת הליקוט בלבד ואינו מבזבז זמן לקריאה או הבנה של הוראות הליקוט. ד.WMS – תוכנה לניהול מחסנים: מנהל את המלאי כולל תהליכי הקבלה, האחסון, הליקוט וההפצה תוך שימוש באלגוריתמים לביצוע מיטבי של הפעולות.
8. נגיעה אחת – הפעל שיטות ליקוט לפיהן נדרש לגעת רק פעם אחת במוצר המלוקט. ליקוט המוצר יתבצע בצורה מדויקת וייארז מייד בכלי הקיבול/אריזה המיועדת למשלוח. שימוש באמצעי ברקוד של האיתור ושל הפריט, יאפשרו זיהוי חד ערכי של המוצר הנדרש, ניתן להשתמש בבקרת משקל לאיתור תקלות אפשריות. אמצעי RFID– גם הם יכולים לשמש לזיהוי מוחלט של המוצר והכמות.
9. מרכז רווח – הפוך את המרכז הלוגיסטי ממשאב המרכז סביבו הוצאות רבות (Cost Center) למשאב רווח לארגון (Profit Center). תמחר את כל הפעילויות הלוגיסטיות המתבצעות. עבוד עפ"י תקציב ודוחות רווח והפסד. הלוגיסטיקה יודעת לעשות כסף – נסה אותה.
10. הון – אנוש: השקע בעובדי המחסן. אמן אותם למשימות המוטלות עליהם. קדם את עובדי המחסן הן מבחינת הידע והן מבחינת התגמול. גבש את הצוות . השקעה נכונה בכ"א לוגיסטי – מגבירה את תפוקות המערכת באופן ניכר.  עובדים לוגיסטיים מיומנים הם משאב נדרש מאד בשוק העבודה.
לסיכום: פעולות הליקוט והניטול המתבצעות במרכזים הלוגיסטיים ובמחסנים – הינן פעולות מרכזיות בשרשרת האספקה המשפיעות בצורה ניכרת על העלויות הלוגיסטיות ורמת השרות ללקוח!
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת הייעוץ והתכנון הלוגיסטית A.G.S.

בשנים האחרונות אנו חווים בישראל תקופת גאות בהקמת מרכזים לוגיסטיים, מחסנים ומרכזי הפצה חדשים. כל זאת בטרום עידן ה e-Commerce והשפעתו על שרשרת האספקה בשווקים שלנו. למרות הגידול המשמעותי לא פעם אני מוצא, לצערי, שיזמים עדיין מתכננים את הלוגיסטיקה של העבר ואינם נערכים כיאות לאתגרים הלוגיסטיים הצפויים לנו בעתיד הקרוב. הבנת השינויים שחווינו בשנים האחרונות בתחום ה-Retail של המזון הינה עוד סמן למה שעתיד לקרות בשווקים האחרים בארץ שלא יתאימו עצמם לשינויים העולמיים והמקומיים בתחומים בהם אנחנו עוסקים.
מה מאפיין אותנו בישראל  מבחינה כלכלית בעשור הנוכחי?
V אוכלוסייה גדלה (אנחנו כבר יותר מ 8.5 מיליון תושבים).
V צמיחה חיובית ופוחתת של כלכלת ישראל.
V יתרון בולט בתחומי ההון האנושי ותעשיות עתירות ידע .
V ריכוזיות יתר בשיווק ואספקה של מוצרי בסיס הגורמים למחירים גבוהים של מצרכי יסוד.
V מחירי קרקע, דיור ובניין גבוהים מאד.
V פיתוח תשתיות תחבורה, רכבות והקמת נמלי-ים חדשים.
V תיסוף ריאלי של השקל לעומת הדולר והיורו.
אז לאן פנינו בתחומי הלוגיסטיקה?
על מנת לחזות את ההתפתחויות שלפנינו, ראוי לבחון וללמוד את מה שקורה בארצות מפותחות אחרות, שבד"כ מקדימות אותנו במספר שנים. השינויים העיקריים בתחומי ה Intra-Logistics בעולם:
1. תחרותיות רבה ולחץ ניכר כלפי מטה על מחירי השירותים הלוגיסטיים. 2. שינוי מהותי בשווקים עם התרחבות ה e-Commerce ושינויים בהרגלי הצריכה. 3. דרישה גוברת למהירות רבה באספקת הסחורות לצרכנים ולחנויות (מהיום להיום ומעכשיו לעכשיו). 4. שונות גבוהה במאפייני ההזמנות B2B  לעומת B2C, שאינה מאפשרת ליקוט מאותו מדף\מחסן ומחייבת הערכות נפרדת לכל סגמנט שיווקי. 5. כמות רבה יותר של פריטים SKU שיש ללקט ולשלוח מאותו מחסן (בעבר אוחסנו במחסנים שונים). 6. כמות גדולה של פריטים בקבוצה C (הכוונה ל-A,B,C כמותי) שיש לשמור במחסן, מגדילה את אזורי ומעברי הליקוט בצורה מהותית וגורמת לגידול בכמות משאבי האנוש ועלות העבודה במרכזים הלוגיסטיים. 7. התרחבות השימוש במערכות ליקוט אוטומטיות. 8. שימוש גובר בטכנולוגיות לוגיסטיות כגון: Pick by Voice, Pick/Put 2 Light, Pick by Vision, רובוטים להעברת סחורות ממיקום לליקוט, מסועים להעברת סחורות ואריזות, עגלות לליקוט מקבילי (Multi-Orders) ועוד. 8. דרישה לפתרונות הפצה ו Logistic of the Last Mile. 9. יתרונות ללוגיסטיקה גלובלית. 10. יתרון לגודל ורכישות ומיזוגים בתחומי הלוגיסטיקה.
תוך כדי הגדלה מסיבית של מספר ההזמנות עם כמויות קטנות יותר למוצר, שרשרת האספקה מתמודדת עם האתגר של הפחתת עלויות העבודה לצד לחץ מתמיד מצד בעלי הסחורה\המשווקים להורדת עלויות לוגיסטיות והתייעלות מתמדת. האתגר העסקי הוא איך לעשות יותר עם פחות אמצעים\עלויות. לשם כך, יש בדרך כלל הזדמנויות כדי להגביר את היעילות, כמובן שהדבר תלוי בנקודת ההתחלה של החברה. מסתמן, שמי שמכין את הלוגיסטיקה של העבר ולא נערך לשינויים הנראים לא יצליח לעמוד במשימות הצפויות וייתכן אף שיעלם.  
להלן מספר היבטים שלפיהם ניתן לשפר מערכות קיימות: 
1. להפחית את מספר הפריטים באיתור ל SKU אחד בלבד. מחקרי זמן ותנועה, מוכיחים שכאשר במדף יש באותו איתור כ 5-10 פריטים שונים, יורדת מהירות הליקוט ב 15-25 שניות למוצר. כמו כן מתרבות שגיאות הליקוט מבחינת זיהוי הפריט הנכון.
2. מחקרים הוכיחו שכ 50% מזמן הליקוט מיוחס לתנועה של המלקט בין עמדות הליקוט. המטרה היא להקטין בצורה ניכרת את מרחקי ההליכה באמצעות ניתוח פריטים בשיטת A,B,C כאשר הפריטים עם הכמויות הגדולות יהיו בקדמת המחסן. כמו כן הפעלת שיטות ליקוט כגון Multi-Orders יעצימו את כמות הליקוטים בצורה ניכרת. ציינו כבר בעבר, שהפרודוקטיביות של הליקוט נמדדת במספר שורות הליקוט למלקט לשעה, מומלץ שתנועת המלקט במחסן, תבוצע בעיקר בצורה רכובה באמצעות עגלה/מלקטת חשמלית.
3. ביצוע ליקוט ידני רק מגובה ליקוט ללא צורך במלקטות גובה. לצורך כך יש לקבוע מיקומי ליקוט (Pick Face) דינמיים. יש לבצע ריענון המחסן\עמדות הליקוט (קר ולא חם) בהתאם לרמות המלאי ולהזמנות המכר בפועל ליום הליקוט הקרוב.
4. צפיפות מיקומי הליקוט בקשר עם רשימת ליקוט אחת, הינה מפתח להשגת פרודוקטיביות משופרת. מחקרים מראים שצפיפות נכונה הינה ליקוט ממיקומי ליקוט הרחוקים זה מזה עד כ 10 מיקומים. ככל שמספר זה גדל – כך יורדת הפרודוקטיביות.
5.התאמת סוג האחסון למוצר ולקצב\תדירות הליקוט. תיאור ציורי יפה ניתן למצוא בדוגמה הבאה: נניח שלכל מלקט  טביעת אצבע ייחודית וכל פעם שהוא נוגע באיתור ליקוט – הוא משאיר את טביעת אצבעו. בסוף היום נמדוד את כמות הטביעות\נגיעות במיקום. כמות גדולה מראה שיעילות הליקוט לכמות הזמנות נתונה הינה נמוכה. כלל בסיסי באחסון הינו להתאים את סוג האחסון למוצר ולתדירות הליקוט. מוצרים שתדירות ליקוטם הינה רבה – יאוחסנו בעיקר במשטחי ליקוט לעומת פריטים קטנים ואיטיים שיאוחסנו באריזות או קופסאות פלסטיק. מומלץ לבצע חישוב לכל פריט של : כמות היחידות המלוקטת לתקופה X נפח הפריט. נפח כולל גבוה יאוחסן ב RACKS לעומת נפח נמוך שיאוחסן ב SHELVES.
6. נגיעה אחת – מומלץ ליישם את שיטות ליקוט המאפשרות נגיעה אחת במוצר כגון Pick & Pack כאשר הליקוט מתבצע ישירות לקרטון האריזה והשילוח. כמו כן הדבקת מדבקת השילוח תוך כדי הליקוט ולא בגמר כל הליקוטים.
7. אוטומציה לוגיסטית- אנחנו עדים כיום לשימוש גובר במערכות אוטומטיות דווקא אצל ספקי השירותים הלוגיסטיים בעולם 3PL´s. יתרונות השימוש במערכות אוטומטיות הינם רבים וכוללים בין היתר חיסכון ניכר בשטחי אחסון יקרים, הפחתה משמעותית בכמות משאבי האנוש הנדרשים לביצוע המשימות, תפוקות גבוהות וקבועות לצד ביצוע לוגיסטי מדויק וללא שגיאות.
לסיכום נכבדי, המחר הוא כבר אתמול!
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת התכנון והייעוץ הלוגיסטית A.G.S.

לאחרונה פורסמו נתוני ביניים ותחזיות לשנת 2014 לביצועים ולהכנסות ספקיות שירותים לוגיסטיים (3PL) בארה"ב ובמספר מדינות בעולם וכן דוחות מסכמים לשנת 2013 והשוואה מול שנת 2012. עפ"י סקר רב שנתי בנושא שעורכת חברת המחקר והייעוץ הגלובלית Armstrong & Associates, Inc. נראה שבארה"ב נרשם בשנת 2013 גידול במחזור\הכנסות של כלל שוק ה 3PL ב-3.2% בהשוואה לשנת 2012. כמו כן מעריכה החברה ששוק ה-3PL בארה"ב המשיך לצמוח ב-5.2% בשנת 2014. יש לציין שמדובר בגידול של יותר מ-פי 3 מהגידול השנתי בכלכלת ארה"ב! ניתן לראות, שקיימת מגמה משמעותית של חברות עם מחזור הקטן מ 3 מיליון דולר, להעביר את הפעילות הלוגיסטית לספק של שירותים לוגיסטיים אחד לפחות, כאשר השחקנים הגדולים משתמשים ביותר מאשר ספק 3PL אחד. מאחד הדו"חות ניתן ללמוד לדוגמה שהחברות ג´נרל מוטורס, פרוקטר & גמבל ו-וול-מרט, משתמשים כל אחת בכ- 50 חברות 3PL לביצוע הלוגיסטיקה שלהן. 
לא זו אף זו, יותר ויותר חברות משתמשות בספק השירותים הלוגיסטיים לא רק כמבצע פעולות של "משטח נכנס-משטח יוצא" אלא כספק אסטרטגי המבצע פעילויות עיקריות במהלך העסקים של החברות. תוך יצירת קשרים ויחסים אסטרטגיים בין ספקי ה 3PL לבין התעשיות והרשתות הקמעונאיות. יותר ויותר עסקאות עם 3PL´s כוללות את ביצוע כל שרשרת האספקה כולל: שילוח, הובלות, אחסון, שרותי ערך מוסף, ליקוט, אריזה והפצה ללקוח הסופי. מסקר לקוחות המשתמשים בשרותי 3PL עולה שאחד הנושאים החשובים ביותר ללקוחות הינו יכולתו של ספק השירותים הלוגיסטיים בתחומי ה IT הלוגיסטי ויכולות ניהול ושליטה על Big Logistic Data. היכולת לנהל תזרים מאסיבי של סחורות ואינפורמציה תוך כדי יעילות תפעולית מרבית המשמשת לקבלת החלטות טובות יותר וכדי לשפר את איכות תהליך וביצועים ובו בזמן  ליצור ערכות נתונים עצומות. עבור כמויות עצומות בכל יום של :מלאים, הזמנות, משלוחים, יעדים, גודל, משקל, תוכן, ומיקום,תוך שמירת על עקיבות מרבית בכל  רשתות האספקה ​​הגלובליות.
אחד הטרנדים המשפיעים מאד על הגידול בפעילות ה 3PL´s הינו שוק ה- E-Commerce. הלקוחות מוסרים לחברות ה 3PL´s את המפתחות העיקריים להצלחת התהליך העסקי שלהם בביצוע כל תהליכי השרשרת הנדרשים. נתון מעניין מאד התקבל מסקר שביעות הרצון של לקוחות המשתמשים בשרותי 3PL. מסקר זה התברר שכ-71% מהלקוחות מרוצים מקשרי העבודה עם ספק השירותים הלוגיסטיים; מהפתיחות, השקיפות והתקשורת הטובה במערכות היחסים ביניהם. סקר הלקוחות מצביע על שיפור ברווחיות הלוגיסטית של החברות הרוכשות שירותים לוגיסטיים מחברות 3PL כאשר התוצאות מראות על ירידה ממוצעת עלות לוגיסטיקה של 11% , הפחתת עלויות מלאי ממוצעת של  6%,  והפחתת עלויות לוגיסטיות קבועות ממוצעת של כ-23%.  *הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת התכנון והייעוץ הלוגיסטית A.G.S.

שוק ה e-Commerce והמסחר האלקטרוני בעולם, שהם טרנדים מסחריים ולוגיסטיים המתחזקים בעולם בצורה משמעותית מאד – גדלים בשנים האחרונות באופן ניכר. על פי ה- eMarketer, המסחר האלקטרוני B2C העולמי, יגיע ל -2.3 טריליון $ עד שנת  2017. זהו גידול עצום המביא הזדמנויות חדשות, לקוחות חדשים, אתגרים חדשים ופתרונות לוגיסטיים יצירתיים. אחד האתגרים הגדולים ביותר הנו השליטה על המייל האחרון. תשתיות לוגיסטיקה, תקנות כלכליות ופוליטיות, ותחרות רבה – הם המנוע ל Start-Up רבים בתחומים לוגיסטיים אלו.
המונח "המייל האחרון" ( Last Mile ), עפ"י ויקיפידיה, שימש במקור בתחום הטלקומוניקציה, אך מאז הוא יושם ונקלט כמושג ההפצה הלוגיסטית. מסתבר, שהובלת סחורות בים, באוויר וביבשה  הם בד"כ חסכוניים ויעילים באופן ביצוע המשלוח. עם זאת, כאשר סחורה מגיעה למרכז ההפצה, ההפצה והמסירה אל היעד הסופי הינה אתגרית מאד – והעלויות הן גבוהות בהתאם. מחקרים שונים בארה"ב הראו שהשלב של ביצוע המשלוח האחרון ממרכז ההפצה לביתו של הלקוח, מהווה כ 28% מסך עלויות ההפצה הלוגיסטיות. 
ישנם אתגרים לוגיסטיים להתמודד בכל חוליה בשרשרת האספקה, אך "המייל האחרון" עלול להיות המורכב והמסובך ביותר. אחד המאפיינים העיקריים של "המייל האחרון" הוא היבט של משלוח לביתו של הלקוח, המחייב את הקשר הישיר והבלתי אמצעי בין הספק לבין הצרכן. זה המקום שבו נוצר הקשר הפיזי בין הלקוח והספק והוא חייב להשתלב בחוויית הקניה של הלקוח שיבטיח קניה חוזרת מהספק. השליח המספק את הסחורה איננו רק הנציג של חברת השליחויות, אלא גם של כל החברות המשתתפות בתהליכי המכירה ושרשרת האספקה.
מאחר שלעיתים רבות הצרכנים\הקונים אינם נמצאים כאשר המשלוחים עשויים להגיע לביתם הפך נושא המשלוח ללא השגחה, לנושא משמעותי בין חברות שילוח כמו UPS, FedEx, USPS, DHL ועוד. נושא השארת חבילה ללא השגחה בסמוך לבית הלקוח, מעסיקה רבות את חברות המסירה כיוון והיא מעלה את חשיפת הפריט(ים) לתנאי מזג האוויר, וכן את הסיכוי לגניבה.
איך יכולת טכנולוגית עזרה?
חברת DHL מתבססת על מרכזי חלוקה באזורי המגורים השונים שבהם יתבצע איסוף עצמי של החבילות על ידי הצרכן. בשיטה זו קיימת יעילות רבה, מכיוון שאין צורך לתאם את המפגש בין השליח לצרכן, כל אחד מבצע את האופטימיזציה שלו וכך הצרכן יכול למשוך את החבילה מתי שנח לו תוך שביעות רצון גדולה. בשיטה זו מקבל הצרכן אימייל\הודעת טקסט עם כתובת האתר, מספר התיבה\לוקר ואת קוד הפתיחה.אמזון, המובילה את השוק הגלובלי בתחומי ה e-Commerce, משקיעה מאמצים רבים בפיתוח פתרונות יצירתיים בתחומי הלוגיסטיקה בכלל ובתחומי ה Last-Mile בפרט.
בעבר התבססה אמזון על הפצה באמצעות החברות הגדולותUPS\ FedEx, לאחרונה פורסם בוול סטריט ג´ורנל (WSJ) שאמזון החלה ביישום תוכניות עצמאית להפצה של ה-Last Mile בערים, הן באמצעות אופניים "מהיום להיום", והן ע"י הפעלת שרותי הפצה עצמאיים וחברת תעופה עצמאית בבעלותה של אמזון להפצת המוצרים בין ערים ומדינות.
שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים Drones
לאחרונה, פורסמו תוכניות של גוגל, אמזון, DHL ועוד – לבצע משלוחי Last-Mile החל מ 2017 באמצעות רחפנים\כלי טיס בלתי מאוישים. בוצעו כבר ניסיונות מוצלחים בנושא. כולנו מצפים לראות את המשך הפתוח והחדשנות בנושא. נושא ה Last Mile מהווה כיום גם אתגר משמעותי בהודו ומזרח אסיה, שם המסחר האלקטרוני מתרחב בשיעור ניכר ונדרשת הפצה לאזורים צפופי אוכלוסין במיוחד.
לסיכום – קיימים אתגרים לוגיסטיים רבים מאד בתחומי ה e-Commerce  וכן בתחום ההפצה B2C אשר מתאפיינים במונח החדש Logistic of the Last-Mile.
*הכותב הינו יצחק דנה, מנכ"ל חברת התכנון והייעוץ הלוגיסטית A.G.S.